"הכנתי את הציור אחרי שפגשתי אותה באילת"
צירוף מקרים? ג'קי חושף מדוע צייר את הזמרת ומכוניתה במדור השבועי
מגישי תוכנית הבוקר התקשרו למאייר ג'קי מ"הציור השבועי לילד", שפרסם בסוף השבוע האחרון איור חידתי בו בורחת מרגול מהרכב שלה, שאתמול פוצץ. ג'קי: "מרגול אמרה שהיא אוהבת ארנבת"
אתמול (שלישי) פוצץ המנוע ברכבה של הזמרת מרגלית צנעני (מרגול) שבעבר הסתבכה עם החוק. בצירוף מקרים נדיר פרסם בסוף השבוע האחרון המאייר ג'קי בפינת "הציור השבועי לילד" ציור שבו מרגול בורחת מהמכונית שלה בגלל ארנב ענק שחוסם את דרכה. הבוקר התקשרו שי גולדשטיין, אורי גוטליב ולאה לב מתוכנית הבוקר לג'קי כדי לשאול כיצד חזה את העתיד.
שי: "הלו, בוקר טוב, ג'קי. אנחנו פה ממועדון ארוחת הבוקר בשידור ב-103. ובואנ'ה אתה פשוט, איך אפשר להגיד, צפית את העתיד עם הסיפור של מרגול. אתה עשית לפני כמה ימים את החידון של הציור השבועי לילד, ובו רואים את האוטו של מרגול, עם הדלת פתוחה ו'איפה מרגול'. זה נראה בדיוק כמו צילום מהאירוע היום".
גוטליב: "איך זה קרה, ג'קי?"
ג'קי: "בוקר מצוין. איך זה קרה? אני אגיד לך, חלמתי חלום, שאיזה ארנב ניגש אלי ואמר לי תכניס את זה".
שי: "(צוחק)".
גוטליב: "באמת? תמשיך".
ג'קי: "לא, לא, לא. תשמע, הציור, הסיפור התחיל הרבה, הרבה יותר נאיבי ועדין".
שי: "אבל למה הגעת למרגול פתאום?"
גוטליב: "איך הגעת למרגול ו'איפה מרגול' ומכונית שלה?"
ג'קי: "תשמע, תשמע, אתה זוכר שהיה כנס העיתונות באילת, לפני איזה חודש וחצי?"
גוטליב ושי: "כן".
לאה: "נכון".
ג'קי: "ובכנס הזה מרגול הופיעה ונתנה הופעה אדירה באמת מוצלחת".
שי: "כן, אוקיי".
גוטליב: "יש לה יופי של הופעה".
ג'קי: "ובקיצור, ככה כשנפגשנו אחרי ההופעה, היא התוודעה לזה שאני עושה את הציורים".
שי: "אה, היא ביקשה שתעשה עליה?"
ג'קי: "ואנחנו דיברנו. שאלתי אותה אם יש איזה בעל חיים שהיא אוהבת במיוחד".
שי: "נו?"
ג'קי: "אז היא אמרה לי כן, ארנבת".
גוטליב: "ארנבת? מרגול אוהבת ארנבת?"
שי: "מרגול אוהבת ארנבת?"
ג'קי: "אז עכשיו אני, אתה יודע, אני ניסיתי לבנות את הציור בצורה כזאת שבתוך הסיפור של הארנסת הכנסתי גם את השם של הבן שלה".
גוטליב: "של מרגול?"
שי: "איך הכנסת את השם של מרגול לארנבת?"
גוטליב: "הבן".
ג'קי: "הארנב עמד עם גיטרה ואסף את כל כישרונו".
שי: "נו?"
ג'קי: "נו, אסף".
שי וגוטליב: "אסף".
לאה: "או מיי גאד".
גוטליב: "וואוו".
שי: "בואנ'ה, אבל מאיפה בא לך הרעיון לצייר את האוטו, ובדיוק אוטו שנראה כמו האוטו שלה ועם דלת פתוחה כמו בצילום של אחרי הפיצוץ?"
ג'קי: "כן, לא, אז הרעיון היה, תראה, אני, כיוון שמדובר פה באדם אחד בציור, אז למעשה אני צריך לעשות אותו, אני אבנה אותו נניח רוכב על סוס או נוסע על אופניים".
שי: "תגיד, זה קרה לך כבר בעבר? זאת אומרת, אתה סוג של נביא? זה קורה לך דברים כאלה?"
ג'קי: "לא לא לא".
גוטליב ושי: "זה פעם ראשונה".
ג'קי: "אבל אני יכול להגיד לך בככה מההיסטוריה שהייתה לי. פעם אחת אם אתה זוכר היו חטיפות של מטוסים על ידי מחבלים ואני הכנסתי ציור שהיכן המחבל".
גוטליב: "היכן המחבל".
לאה: "וואוו".
שי: "ואיזה תגובות קיבלת?"
ג'קי: "אני קיבלתי על הראש כי אמרו לי תשמע, לילדים וזה. אמרתי מה זה ילדים, ילדים לא רואים טלוויזיה, לא שדומעים חדשות? ילד הוא כמו איש קטן והוא יודע הכל. ולמעשה עשיתי את הציור הזה, ובאמת התפתח, היה לי גם ציור אחד שעשיתי בזמנו, שפואד, אם אתה זוכר את בנימין בן אליעזר, הוא היה חבר מצוין שלי ואני אהבתי אותו אהבת נפש. והבחור הזה, פואד, חזר בדיוק מסינגפור והייתה מלחמת יום כיפור. ואני לא ידעתי איפה הוא נמצא. אז ציירתי".
גוטליב: "איפה פואד".
שי: "איפה פואד. כשפואד היה נעדר ציירת איפה פואד".
ג'קי: "מלחמת יום כיפור זה אוקטובר. אז ציירתי תותחן ערבי עומד, והם יורים נניח בתותח בסוף אה...".
שי: "וזה מה שקרה בסוף באמת. טוב, ג'קי, תודה רבה לך".
גוטליב: "אנחנו חייבים לסיים תודה רבה, ג'קי, שיהיה לך אחלה יום".
לאה: "איך לא העלנו את המחשבה שהוא אולי אחראי לכל הדבר הזה".
שי: "לא נראה לי".
גוטליב: "לא, ג'קי לא".
