"השוטים של ביבי כבר מחזיקים סכינים מאחורי גבו"
גבי גזית מטיל ספק בנאמנותם של חברי הליכוד
גבי גזית פתח את תוכניתו באמירה: "הליצנים החסידים השוטים של ביבי מתרפסים מולו ומאחורי הגב כבר מחזיקים את הסכינים"
עכשיו ברור לכם? מה שהיה זה מה שיהיה. לא היה כלום, אין כלום ולא יהיה כלום. ולא בעניין ביבי. ממש לא. בכללי, עם ביבי בלי ביבי, מחירי הדירות יקרים ויהיו יקרים. הפקקים היו ויהיו. הילדים הרעבים היו, ישנם וגם יהיו. נכים שמתים היו ויהיו, כי לביבי לא אכפת. היו, יהיו, אז מה זה משנה.
ביבי, ברוב חסדו, פותר לנו התקשורת, בעיות של יצירתיות ושל הצורך להמציא את עצמנו מחדש ו לכתוב דברים מבריקים על הפרשה. ביבי הקופירייטר עובד בשבילנו גם כשהוא בין חקירות ומוביל את סדר היום של הכותרות. אתמול הוא הפציע עם ג'ינגל חדש: "ביבי זה לא יעזור לכם". זה ג'ינגל מצויין, אבל התגובות של אנשי "הליכוד" מוגזמות. אז זה החלק הטוב. את הבשורות הרעות שומר הקיסר לחלק השני של ישיבת הקריאטיב: "אמשיך להוביל את הליכוד והמדינה". אז בוא נעשה עסקה, ביבי. תמשיך להוביל את "הליכוד" והמדינה כמה שאתה רוצה, שנה, עשר שנים, ארבעים שנה, אבל בתנאי אחד, שתמשיך לשעשע אותנו. כי אחרת אין כיף. בשביל מה אנחנו צריכים לקום בבוקר? תמשיכו לשעשע אותנו, אתה וחבורת הליצנים, החסידים השוטים שלך, שמולך הם מתרפסים, אבל מאחורי גבך הם מחזיקים כבר את הסכינים.
מדיניות הרווחה של ממשלת ישראל היא רעה, ללא ספק. לא צריך את הדוחות שמתפרסמים מדי חודש, והאחרון של המועצה לשלום הילד, כדי לדעת את זה. מספיק לעזוב לצאת מרמת אביב וסביון ולנסוע שעה-שעתיים צפונה או דרומה לערי הפריפריה כדי לפגוש את ישראל האמיתית. את הילדים שאחד משלושה נמצאים בסיכון. די בכל זה כדי למחוק את החיוך הזחוח מפניו של נתניהו, כי מה שחשוב, נתניהו, זה לא אתה, שמבטיח לנו עוד שנים ארוכות של שלטון, אלא הילדים שלנו, שבצל השלטון שלך, ימשיכו להיות רעבים. ואתה תשב מולם, תשתה את השמפניה, תעשן את הסיגר והעיקר שכולם ימשיכו לקרוא לך אדוני ראש הממשלה.
כל בוקר שמפציע מאיר מחדש את ערוותם של חברי הכנסת. על רקע דו"ח העוני, על רקע הנכים, הקשישים והמשפחות החד-הוריות, חברי הכנסת במקום לבוא לעבודה בשש בבוקר ולעבוד על הדברים החשובים באמת, שוכרת הכנסת על חשבונכם יועצת תדמית מפונפנת, המתמחה בקוד לבוש. והיא תתווה בפני חברי הבית את הלבוש הראוי, כדי שהח"כיות והח"כים לא רק יישמעו טוב, אלא גם ייראו עדכניים, אלגנטיים ופרופשונלז, והיא תדבר כמובן באנגלית. וכולכם יחד, הקשישים, הנכים, הילדים הרעבים והאמהות החד-הוריות, תשלמו את שכרה. האם תצליח הגברת להפשיט את בני בגין מהסוודרים הירושלמיים שלו ואת כל המרושלים האחרים מבגדי שוק הפשפשים שלהם, שניים במחיר מבצע, ואת ליברמן מסיכת העניבה המאפיונרית שלו? לא, היא לא תצליח. ומה אכפת לי אם היא תצליח או לא. כי גם אם כולם ייראו טוב כמו בבית הלורדים בלונדון, עדיין, כשיסתכלו במראה, הם יבינו שלא הבגדים עושים את האדם, אלא העצלות והזחיחות והעיסוק בשטויות ובזבוז הכסף הציבורי. אבל הם בשלהם, ושהילדים הרעבים ילכו לעזה.
