האם ״הכישוף״ של ציפורה אהרון הוא עילה לתביעה?
״בתי הדין הרבניים רואים כישופים בעין לא יפה״
"פרקליטת המכשפות" סיפרה לטגניה ושלמור: בתי הדין הרבניים רואים כישופים בעין לא יפה, כי הם מנוגדים לדת, אבל זה משתנה לפי אישיותו של הדיין. אישה אחת קנתה ערכת כישוף ב-9,000 שקל וכישפה את בעלה שחויב לשלם לה רבע מיליון
ברקע הפרידה של הזמר דודו אהרון מארוסתו שיר רוזנבלום עמד אירוע הסרת הכישוף, שביצעה לכאורה לפני כשנה אמו של אהרון, ציפורה, בעזרתו של ה"חכם" מאיר מסלטי. האם, כידוע, התנגדה לזיווג, וטענה שבנה הזמר "כושף" על ידי ארוסתו. בעקבות הצלחת הליך ה"כישוף" ביקשו ברהנו טגניה וגלעד שלמור להבין כיצד עובד הקשר בין "כשפים" לבין העולם הפלילי ולצורך כך שוחחו עם עורכת הדין אלינור ליבוביץ', מומחית לדיני משפחה המכונה "פרקליטת המכשפות", שייצגה עד היום כמה וכמה מקרים של הטלת או הסרת כישופים בתוך המשפחה.
"כעורכת דין אני נתקלת הרבה מאוד פעמים בטענות של בעל כנגד אשתו שהיא עשתה כישופים נגדו במטרה לפגוע בו או להרוג אותו", סיפרה עו"ד לייבוביץ'. "יש כל מיני סוגים של כישופים. יש כאלה שמטרתם פגיעה בבן זוג, יש שמטרתם היא להכניע אותו. יש כישופים שמטרתם היא להפריד בין בני זוג, וכישוף שנועד להחזיר בן זוג שהלך, או כזה שנועד לגרום לאדם להתאהב בך. רק לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין שעסקו בסוגיה הזאת. למשל, לבית הדין הרבני בחיפה הגיע בעל, שטען כנגד אשתו שהיא עשתה כשפים. היה בידיו סרט מצולם בו נראית האישה מכניסה משהו לכוס הקפה שלו, והיה לו גם עד, שהעיד שהאישה קנתה ממנו ערכת כישוף ב-9,000 שקל, הרי שהכוונה שלה הייתה להכניע אותו כדי לחזור לשלום בית. במקרה הזה האישה לא חויבה בגט ואילו הבעל חויב לשלם לה 250 אלף שקל. זה מאוד תמוה ויש מקום לערער על קביעה כזו, כי גם אם הכישוף בא מכוונה טובה, הוא מנוגד לדת היהודית".
"לעיתים בתי הדין הרבניים מתייחסים לנושא בכובד ראש", הדגישה עו"ד לייבוביץ'. "בית הדין הרבני חי בתוך עמו והוא יודע שהדברים האלה קיימים. יש מקרים בהם הוא מתייחס לעניין בביטול ויש מקרים בהם הוא מתייחס בחומרה, תלוי במקרה ובהרכב הדיינים. זה עשוי להשתנות לפי אישיותו של הדיין. לרוב הם רואים את התופעה בעין לא יפה, כי הכישופים מנוגדים להלכה היהודית. אישה שמבצעת כישוף חד-משמעית נחשבת מי שעברה על הדת היהודית או על דת משה". עוה"ד ציינה שלמרות היחס השלילי של בתי הדין הרבניים לנושא הכישופים, לא תמיד ניתן לזה ביטוי בתוצאה הסופית של פסיקתם. "היו מקרים שבהם אישה חויבה בגט ללא כתובה, והיו מקרים בהם בית הדין לא ראה את הנושא לחומרה, כי לא היה ניסיון להרוג או להטיל כישוף חמור".
"גם בבתי משפט אזרחיים מתקיימים דיונים על הנושא, אבל לאו דווקא בסוגיות שבין בעל לאשתו, אלא בכיוון של תביעה כספית", הוסיפה עו"ד לייבוביץ'. "אנשים ששילמו כספים לכל מיני מלחשות, מחזירות אהבות קודמות, מטילות ומסירות כשפים, מטילות ומסירות עין הרע. כשאותם אנשים נוכחו לדעת שהכל 'עבודה בעיניים' הם תבעו בחזרה את הכספים ששילמו. יש מקרים בפסיקה בהם חייבו את הכביכול מכשפה או עושת כשפים להחזיר כספים. ולא רק בבית הדין. אנשים בצמרת הממשל והכלכלה גם הם נוהגים להתייעץ עם רבנים ולקבל קמעות, ואני לא רואה הבדל גדול בין זה לבין כישופים".
