בית המשפט קבע: אישה ששיקרה שבעלה תקף אותה תפצה אותו ב-40 אלף שקלים
עו"ד רון לוונטל סיפר לגבי גזית: הבעל תיעד במצלמת שעון איך אשתו מאיימת עליו ואז מתקשרת למשטרה ומתלוננת שהכה אותה. ללא הצילום הוא לא היה זוכה בתביעה וייתכן שהיה מואשם בתקיפה
בית המשפט קבע שאישה שבדתה תלונת שווא, בה שיקרה וטענה שבעלה תקף אותה, תפצה אותו ב-40 אלף שקלים. עו"ד רון לוונטל, מומחה לתביעות לשון הרע, ייצג בבית המשפט את הבעל, וסיפר על המקרה לגבי גזית: "הזוג התגרש. הבעל טען שהאישה מתעללת בו, אבל לא יכול היה להוכיח זאת כדי שיאמינו לו. עם הזמן הוא הבין שהוא צריך לתעד את הדברים. הוא רכש שעון יד שבתוכו מצלמה קטנה והתחיל לצלם את האירועים. הוא צילם הרבה מאוד קטעים, בשלב מסוים היא הבינה שיש לו שם מצלמה וקרו אירועים גם בשבת, אבל בשבת הוא לא צילם כי הוא שומר מצוות".
האירוע שהכריע את התיק בבית המשפט צולם לדברי לוונטל "ב'טייק אחד', לא ערוך ולא חתוך. רואים את הגבר מתיישב והאישה מתחילה לגעור בו ולצעוק עליו, תעשה ככה ותעשה ככה. והוא אומר מה יקרה אם אני לא אעשה. היא אומרת, אם לא תעשה, אז בוא תראה מה יקרה. ואגב, הילדים הקטנים שלהם לידה, אבל לה זה לא מפריע. היא אומרת שעכשיו היא תתקשר למשורה ותגיד שהוא הרים עליה ידיים. הכל מתועד. והיא אומרת בטלפון: 'הלו, משטרה, הוא הרים עלי ידיים'. הוא אומר שהוא לא הרים עליה ידיים והיא אומרת כן, כן, כן. ואז היא ממשיכה עם הדרמה ועושה כל מיני פעולות שזה ייראה אמין. היא לוקחת את הילדים לשכנה ומספרת לה שהיא הותקפה. המשטרה מגיעה, עוצרים אותו, וזה שיש לו סרטון בשלב הראשון לא מעניין אף אחד. הוא נמצא במעצר, כשהוא אזוק. רק בהמשך השוטרים רואים את הסרטון והתיק נסגר".
"באנו לבית המשפט והשופט היה קשוב לעניין", הדגיש עו"ד לוונטל. "מה שלא טוב בפסיקה זה שהשופט אמר שהוא דורש במקרים כאלה הוכחה מוגברת, ואם לא היה הסרטון לא הייתה הוכחה מוגברת. השופט אמר שנראה לו שגם האירוע השני, זה שאירע בשבת, קרה, אבל אין לו את ההוכחה ועובדה שעל האירוע בשבת הוא לא נתן פיצוי. הוא כן העיר על כך שהמשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות, לא מחוסר אשמה. ובכל זאת יש פה בשורה קטנה, תקווה קטנה, בעולם הזה של תלונות השווא".
גזית תהה האם כל מי שמתגרש צריך להתחיל לצלם את הצד השני, ועו"ד לוונטל השיב: "כשאנשים נכנסים להליך גירושין אמוציונאלי וקשה, שבו הצד השני לא תמיד פועל בצורה רציונאלית, והם חוששים מהסלמה, אני חושש שמי שיכול, צריך להצטייד בציוד הקלטה או צילום, לפחות באינטראקציות, במפגשים, כי זה בסוף מציל חיים, זה מוצר מציל חיים. בלי הצילום, אותו בעל לא היה זוכה בתביעה הזו וגם היה עלול לקבל כתב אישום. היום אם גבר אומר במשטרה או בבית המשפט שהוא לא עשה את מה שטוענים שהוא עשה, בכל המקרים לא מאמינים לו. וכאן הייתה לו מצלמה בתוך השעון".
גזית שאל מדוע המשטרה נוטה באופן אינסטינקטיבי לטובת הצד המתלונן ולא באופן שוויוני לשני הצדדים. עו"ד לוונטל השיב: "אני חושב שאלה הדים מפרשות עבר כמו כרמלה בוחבוט ושוקי בסו, מלפני עשרים-עשרים וחמש שנה, מקרים בהם אישה טענה שמתעללים בה ולא עשו שום דבר. היא הייתה מתלוננת במשטרה והיו סוגרים את התיק, עד שהייתה שם התפרצות יותר קשה ואירוע טראגי. אני חושב שהגיע זמן לאוורר את העניין הזה. האוורור התחיל לפני שנה בבית המשפט העליון, בפרשה עם עורך הדין, שאמרו עליו שביצע אונס ובית המשפט קבע שלא היה אונס. זה המשיך בהחלטה להפסיק לפעול לפי תקנה שהייתה בפרקליטות, לפיה לא מגישים כתב אישום נגד מי שבדה תלונה גם אם הוכח שהוא בדה אותה, כדי לא להפחיד את מי שיש לו תלונה אמיתית. התקנה עדיין קיימת אבל עמעמו אותה".
