תיקי דיין מכשפה?
דיין מספרת על מה שקרה לגבר שהטריד אותה מינית: "אחרי שבוע הוא קיבל שבץ ומת"
בראיון אישי לספקטור ושריג סיפרה השחקנית: "הבנתי שיש לי סידור עם אלוהים". אחרי שאיבדתי את בעלי אין לי שום רצון בעוד זוגיות, יש מחזרים וריגושים. הזהות המזרחית שלי חשובה. לא פייר שמירי רגב אמרה שאנחנו לא מתייחסים לפריפריה
השחקנית הותיקה תיקי דיין חשפה בראיון אישי מיוחד לדנה ספקטור ורן שריג את התקיפה המינית שעברה בגיל תשע: "הייתי קטנה וכל הזמן הייתי רואה את השכן בסביבה, מהחלון, מהמרפסת, כל הזמן מסתכל. והבנתי בתור ילדה שמשהו לא טוב. ואז יום אחד זה קרה, במדרגות. גרנו בקומה ראשונה ברמת-גן. נכבה האור בחדר המדרגות והוא תפס אותי מאחורה. באופן אינסטינקטיבי שלחתי רגל אחורה, גבוה וחזק מאוד, ובעטתי. הייתי טום-בוי כזאת וכנראה שזה עזר לי. הצלחתי להינתק ממנו, נכנסתי הביתה, סגרתי את הדלת, נכנסתי למיטה ונורא בכיתי, ואמרתי אוי ואבוי נגמרה לי הילדות, כי אני יותר לא יוצאת מהבית לשכונה, שהייתה הדבר הכי משמעותי לילדות שלי, מרכז חיי. ולא סיפרתי את זה לאף אחד, גם לא להורים. הבנתי שהדרך היחידה שאני אחזור לשכונה הייתה שהתפללתי שיקרה לו משהו. ואחרי שבוע הוא קיבל שבץ לב ומת. ומה קורה לילדה בת 9 במצב כזה? היא מאמינה שיש לה סידור עם אלוהים. היא תגיד לו ויקרו דברים. התחלתי לפחד שאני לא אכעס על אמא שלי. לקח לי הרבה זמן עד שהשתחררתי מהעניין הזה".
דיין כמעט וחשפה את הסיפור כעבור כמה שנים: "בגיל 24, בדיוק כשהתחתנתי, המפיק גיורא גודיק רצה להפיק לי תוכנית יחיד, אחרי שההצגה 'פרפרים הם חופשיים' מאוד הצליחה, שלאגר אימתני, שהופענו איתו 350 פעם, מטורף. הבמאית שלי להצגת היחיד הייתה טליה שפירא ז"ל שהייתה חברתי הטובה והמדהימה. לקחנו את מאיר אריאל ז"ל כיועץ והוא ישב איתנו. ביקשתי ממנו לכתוב שיר לפי הסיפור. הוא אמר לי שמסיפור כזה רק אני יכולה לכתוב, ואמרתי לו שאני לא יודעת להתבטא בכתב, לא טובה בזה. הוא התעקש ובסוף לא קרה מזה שום דבר. צריך פעם לכתוב את זה".
"לפני כמה שנים הייתה לי הארה", סיפרה דיין. "אמרתי שאני לא יכולה יותר להצטנע, ואוקיי, אני מאוד מוכשרת. באמת. אני יודעת לשיר, יש לי קצב, יש לי טיימינג, אני יודעת להצחיק, אני יודעת להבכיא, הכל. כשהבנתי את זה אמרתי שאת הכישרון הזה והיכולות האלה החדיר לגוף שלי אותו אחד שיש לי סידור איתו. כלומר, זה לא באחריותי, זה לא אני, אז אי אפשר לתפוס תחת על זה. ואם אני לא מרזה ואני מוזנחת, אז זה המצב. זה ישנו, אני מבינה את זה, אבל זה לא בגללי. ועד היום אני יודעת ומרגישה שיש לי איזה מקום שם. אני מכירה בזה שאלוהים שומר עלי. אני יודעת את זה".
עליה הוא שומר, פחות על הסובבים אותה. תיקי דיין, כיום אמא לשתי בנות וסבתא לחמישה נכדים, איבדה שלושה אחים בגילאים צעירים, 40, 51 ו-56. "אבא שלי היה חולה ושני אחים חולים, שלושתם בטרשת נפוצה, שזה אפילו לא פסח על דור, לא כמו בדרך כלל", סיפרה. "יאיר ז"ל, בעלי, נפטר, גם הוא בגיל 56, וחנון לוין ז"ל שהייתי איתו מתחילת הדרך בתיאטרון, נפטר בגיל 56, ואני גרה בויצמן 56, וטליה שפירא נפטרה בגיל 45".
"אז הבת הגדולה שלי רוני אמרה לי שיש בחיפה מתקשרת שאני חייבת ללכת אליה. אמרתי לה שלא תבלבל לי את המוח עם שטויות. היא התעקשה שאבחר כמה שאלות עקרוניות ואלך. המתקשרת, בחורה צעירה, הבטיחה שהיא לא מפחידה ולא משמיעה קולות. הייתי סקפטית לחלוטין וגם הראיתי לה את זה. אחת השאלות ששאלתי הייתה למה כל הזמן אנשים בסביבה שלי מתים צעירים. היא אמרה לי שבאחד הגלגולים שלי הייתי מיילדת והכנסתי אנשים לעולם הזה והנשמה שלי ביקשה גם אפשרות ללוות אותם בדרך ההפוכה. הבנתי את זה ואמרתי, שעם זה אני יכולה לחיות. ואז הייתי בטיפול אצל מטפלת בשיטת אבי גרינברג ושאלתי את אותה שאלה, והיא אמרה לי באיזו פשטות מתוקה 'כי את שורדת'. אה, אני שורדת, אז הרבה יותר קל עכשיו".
שריג ציין שמגיל 55 דיין חיה לבד. "אחרי מערכת היחסים שהייתה לי עם יאיר אין לי שום רצון להתחיל משהו מחדש, קשה לי", הודתה, "כי זה היה כל כך אחר ומיוחד ויש תמונה ענקית שלו עכשיו מול העיניים שלי. גם הילדות שואלות מה קורה ואני אומרת לא. זה לא שאין מחזרים ולא שאין לי את הריגושים האלה, אבל אין לי שום עניין, לא".
על אמה סיפרה שהעריצה אותה וכתבה לה מכתב הערצה בגלל שהייתה "אישה מיוחדת במינה, באמת משכמה ומעלה. האופי שלה, הנועם שלה, חוכמתה הרבה במיוחד. היא לא צעקה עלינו. היא סבלה הרבה, המאבק שלה בחיים היה קשה, עם בעל ושני ילדים חולים. היינו שבעה בבית, כולל סבתא שלי שגרה איתנו וגידלה אותנו, בזמן שאמא שלי עבדה כמנהלת לשכת הסעד ופרנסה אותנו. סבתא הייתה נרגנת וכועסת על הסיטואציה שלה, שהחתן שלה חולה ושני נכדים שלה חולים והבת שלה עובדת כמו חמור. ואמא, בגיל מבוגר, כאישה מזרחית שמדברת בעי"ן וחי"ת, שכנעה את אחת מבנות הדודות שלי לעשות ילד בלי להתחתן. אגב, גם אני מקבלת מכתבי הערצה מהבנות שלי".
"בזכות סבתא אני מדברת ערבית על בורייה", צייה דיין, "הזהות המזרחית שלי מאוד חשובה ומאוד מפעמת. אני מאלה שלא הסתירו אותה. אני יודעת שהיה קיפוח, היה קיפוח נוראי, אבל אני חושבת שהיום כבר אין. וגם אז אנשים מזרחים, בכל זאת, נהיו ממש אושיות, כמו יוסי בנאי ויהורם גאון".
לאחרונה השתתפה דיין בתשדיר על המרגל אלי כהן במסגרת קמפיין של משרד החינוך להעצמת הזהות המזרחית. "עשיתי את התשדיר כי אני ממוצא סורי ואלי כהן היה אחד מגיבורי הילדות שלי", סיפרה. "במשפחה שלי היו אנשים שעבדו במוסד וכל הזמן דיברו על זה. כשתלו אותו זו הייתה טרגדיה איומה. זה היה נורא. כולם היו באבל. אז מאוד שמחתי לעשות את התשדיר הזה".
על שרת התרבות מירי רגב אמרה: "זה לא פייר מצידה שהיא אומרת שאנחנו לא מתייחסים לפריפריה. רוב ההצגות שלנו הן בפריפריה. אתמול היינו בצפת, לא היה שלג אגב. ובתל אביב זה הבונוס. אנחנו יודעים שתל אביב לעומת הפריפריה זה משהו אחר".
דיין מצטרפת לעונה השנייה של הסדרה "בתולות" (Hot3) ותופיע בפרק החמישי. "לא לכל דבר אני אומרת כן, וכאן קראתי את המונולוג הראשון ואמרתי שאעשה את זה כמובן, כי התסריטאי שחר מגן נהדר וגם הבמאי אדם סנדרסון", סיפרה. על הכבוד וההערצה כלפיה אמרה: "לא נמאס לי מהכבוד שאני מקבלת, כי מטבעי אני בן אדם מאוד פשוט, וכשאומרים לי דברים יפים ברחוב, עכשיו זה קורה המון בגלל 'בנות הזהב' ו'קרובים קרובים' והתיאטרון ועוד מעט ישודר 'בתולות' שאני בתפקיד חדש, אז זה נעים לי ולא מוציא אותי מדעתי. אני לא מתחרפנת מזה. אני בן אדם מאוד חברותי, מאוד אוהבת אנשים, וכשמדברים איתי אז אני מדברת בחזרה ולפעמים אני לא מבינה מאיפה אני מביאה את הסבלנות הזו".
