הצד השני של המטבע
יו"ר עמותת 'מבוי סתום': "לפי תפיסת העולם הדתית הגט הוא משהו הלכתי"
יגאל וייסמן, מסורב גט 18 שנה, הקים משפחה שנייה בזמן שאשתו מסרבת לגט. בשיחה עם גבי גזית סיפר: "היא קיבלה ממני מזונות ולא הסכימה להתגרש. רק הרב עמאר, אב בית הדין הרבני הגדול, אילץ אותה לקבל הגט". יו"ר העמותה למען מסורבות גט: "אי אפשר להשוות בין מסורבים למסורבות, שנחשבות נואפות, זה בדיחה"
סירוב לגירושין עולה לכותרות בדרך כלל כאשר מדובר בנשים מסורבות גט, שבעליהן הותירו אותן עגונות, והן נאלצות להיעזר בבכירי הרבנים כדי להיחלץ מהסבך. אולם ישנם גם גברים מסורבי גירושין, שהאישה מסרבת לקבל מהם את הגט. אחד מהם הוא יגאל וייסמן, שבמשך שמונה עשרה שנים ארוכות היה מסורב גט ונאלץ להמשיך ולשלם מזונות לאשתו. "לאשתי היה אינטרס לא לקבל ממני את הגט, כי היא קיבלה מזונות-אישה משך תקופה מאוד ארוכה", סיפר לגבי גזית. "אחרי כשש שנים אני התחלתי לגדל את הילדים, ואז היא הפסיקה לקבל עליהם מזונות, אבל קיבלה מזונות-אישה בגובה של 4,500 שקל לחודש, והגט היה מפסיק את זה".
על ניסיונותיו הרבים להתגרש מהאישה סיפר: "בן אדם שמתגרש נכנס לבית סוהר, בלי לדעת מתי הוא מסיים אותו. עד שאין גט לא סיימת את בית הסוהר. בבית הדין הרבני תמיד אמרו שלא יכולים לעזור לי. היו אומרים 'תסתדרו ביניכם'. באיזשהו שלב, בשנת 1999, הגעתי לרב לאו, בבית הדין הרבני הגדול והוא אמר לנו 'אתם צריכים להתגרש, תסתדר איתה, תשכנע אותה'. ניסיתי כל מיני דרכים יצירתיות לשכנע אותה ולא הצלחתי. בסוף, הרב עמאר, שהיה אז אב בית הדין הרבני הגדול, אילץ אותה בכל מיני דרכים להסכים לגט ולא הייתה לה ברירה".
וייסמן טען שבית המשפט לענייני משפחה פסק שהוא צריך להמשיך לשלם מזונות לאשתו גם כשהיא מסרבת לקבל את הגט, למרות שחיו בפירוד. לשיחה הצטרפה עו"ד בתיה כהנא דרור, יו"ר עמותת "מבוי סתום", הפועלת למען נשים מסורבות גט, שאמרה: "אני מניחה שבית הדין לא היה פוסק תשלום מזונות אם, מזונות האישה היו באחריותו, כי כשבית הדין מחליט שהזוג יתגרש אין סיבה שהגבר ישלם מזונות לאישה".
וייסמן סיפר שהוא עצמו לא ויתר על האפשרות לפתח חיים חדשים לעצמו. "יצרתי זוגיות חדשה, עם ילדים", סיפר. ועו"ד כהנא דרור הוסיפה: "עם כל ההזדהות לכאבו וסבלו על הסרבנות שהוא חווה, הייתה לו זוגיות שנייה והיו לו ילדים. זה לא ממש מאסר או כלא. בואו נשים דברים בפרופורציה. הוא למעשה אמר שהוא שם פס ובעצם חייו לא נעצרו. זאת לעומת נשים עגונות, מסורבות גט, שמבחינת ההלכה אסור להן להיפגש עם גבר אחר אפילו לכוס קפה, שלא לומר חיי אישות. קוראים להן נואפות, מאשימים אותן בגילוי עריות, אם הן מביאות ילדים הם מוגדרים ממזרים, שזה אות קין גם בחברה החילונית".
כהנא דרור טענה שאי אפשר להשוות בין מסורבי למסורבות גט: "בתי הדין מפרסמים בכל פעם שיש מסורבים ומסורבות, ואפילו יותר מסורבים ממסורבות, אבל זה לעשות בדיחה מהעניין. יש פה בעיה דתית הלכתית שמקורה בהלכה היהודית שצריך לפתור אותה. אני אישה דתית ויש פתרונות שאם הרבנים היו רוצים, הם היו מאמצים אותם".
וייסמן הציע לפנות לרבנות ולבקש את הגבלת זמן הפירוד עד הגט. עו"ד כהנא דרור השיבה: "הגט בתפיסת העולם הדתית הוא משהו הלכתי, לא משהו שאפשר להעביר עליו חוק בכנסת. יש לי תוכנית לנישואים אזרחיים בישראל, אבל לא יהיו שינויים בחקיקה הדתית. אתמול ניתן פסק דין חשוב בנושא, בו בית המשפט העליון מכיר בפתרונות יצירתיים שהרבנים יכולים לייצר".
