הטוב, הרע והמכוער
משרד העבודה קבע יעד של 25 הרוגים - "מיהו חסר המוח שהגה את הטיפשות הזאת?!"
גבי גזית פתח את תוכניתו בביקורת חריפה ביותר על הניצב בדימוס מנשה ארביב שנאשם בשוחד: "המיץ של הזבל של משרתי הציבור, שצריך לשבת בכלא שנים רבות. הוא והרב פינטו נאלחים, עלובים ונחותים"
כתב האישום שהוגש אתמול נגד ניצב בדימוס אפרים ארביב, ראש יחידת להב 433, חשף תמונה מגעילה ומבחילה של אדם נאלח במיוחד. עלוב ונחות, שכרת ברית שטנית מושחתת עם הרב פינטו, שגם הוא איש נאלח, עלוב ונחות. בין שניהם התרקם קשר מסריח של תן לי ואסדר לך, שלם לי וארומם אותך, תן לי מידע ואכניס אותך לארנק שלי. ארביב, ותסלח לי משפחתו, הוא המיץ של הזבל של משרתי הציבור. וכמו מלכה הוא צריך לשבת בכלא שנים רבות, בעזרת השם.
ממשלת ישראל, ובמיוחד משרד העבודה, המטפל בתאונות הבנייה, לא עושים כלום. 48 פועלים נהרגו סתם בשנת 2016. אבל במשרד ספרו רק 30, ואמרו ש-18 הרוגים מתו בנסיבות שהן לא ממש תאונת בנייה. אלא, נניח, דרס אותם טרקטור על הכביש שליד אתר הבנייה, אז זו לא באמת תאונת בנייה. ככה כדי שזה ייראה טוב יותר. אבל מה שבעיקר עכשיו מעורר בחילה, זה שבמקום לקבוע לשנת 2017 יעד של אפס הרוגים בתאונות בנייה, ולעשות הכל כדי שפועל יחזור בערב לביתו ומשפחתו אחרי יום העבודה, קבעו יעד בר-השג. השנה, אומרים גאונים, אנחנו הולכים למתווה חדש. יהיו רק 25 הרוגים וזה ייחשב להצלחה.
רק 25 הרוגים? רק? רק? מי הוא חסר המוח שהגה את הטיפשות הזוועתית הזאת? זה כמו לקבוע מראש להוציא להורג בשנה הקרובה 25 אנשים. א אפס, לא אחד, לא שניים, עשרים וחמישה. אגב, החדשות הטובות הן שבעוד שנתיים החליט המשרד להוציא להורג קצת פחות עובדים, רק עשרים. זה היעד לעוד שנתיים. ובעוד שלוש שנים 18 עובדים. הבנתם? לא צריך להיהרג אף אחד, אבל מה אכפת להם? אני על סף שיגעון. מדינת ישראל קובעת מכסת הרוגים בתעשיית הבנייה. אבל בינינו? זה הרי ברור . ההרוגים הם לא משפחות של שרים וחברי כנסת וחברי מרכז 'הליכוד, שמונים כל אלה כמה אלפים. ההרוגים בבנייה הם פלסטינים וסינים וערביי ישראל ונפאלים. וכידוע, פלסטינים וסינים יש כמו זבל, אז מה זה משנה אם נוציא להורג 25 מהם?.
ולקצת חדשות טובות באמת. אחרי שבועות וחודשים בהם נחנקנו מצחנתם של הרעים והמכוערים, התחמנים והשקרנים, אוכלי החינם ושולחי היד לכספי הציבור, ומאוד התקשיתי למצוא מישהו טוב אחד לרפואה הנה היום הפציע השחר. מכירים את הגנרלים הבכירים האלה שהיו רמטכ"לים או אלופים במטכ"ל, שטבעו בים המנעמים ואך השתחררו מצה"ל הקימו חברה לסחר נשק או לביטחון בשדות תעופה, כדי להתעשר עוד יותר? או מונו לתפקידי מנכ"לים בחברות פרטיות תמורת מיליוני שקלים ואחרי שחלבו את המדינה עשרות שנים לא התפנו לרגע קט לעשות למען הציבור, חוץ מכמה?.
אז זהו, שלא כולם. הבוקר התברר שיש צדיק אחד לפחות בסדום. כן, יש עוד כמה, אבל קחו למשל את האלוף במיל' דן הראל. איש מוכשר, שכיהן בסדרה של תפקידים בכירים. כן כן, גם הוא מקבל פנסיה צבאית מכובדת, אבל בניגוד לעמיתיו הוא מתנדב. מכירים את המילה להתנדב, מהשורש נ.ד.ב?. שמעתם על זה, אוכלי החינם בכנסת שלא מוותרים על התוספת של אלפיים השקלים בחודש? הראל התנדב לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת נתיבי איילון. הוא לא מחפש למצוץ את לשדה של המדינה ולא לעשות עוד לביתו. הוא רוצה לתרום ולעשות ולבצע ולפתח, ובלי כסף. שמעתם על זה, אלופי המטכ"ל הפורשים, שמנהלים מו"מ כואב ומיוסר על עוד רכב ועוד פנסיה ועוד שכר? כל הכבוד הראל. אתה גיבור היום.
