"היבבות החנוקות חרצו בנפשי חריץ"
גלעד שלמור מתאר את הכאב שאחז בו במהלך סיקור הלוויתו של סמ"ר סולומון גברייה
גלעד שלמור תאר את תחושותיו כשהשתתף בהלוויתו של לוחם מג"ב שנרצח בפיגוע בהר אדר: "היבבות של האב חרצו בי סדקים שנפרצו בדבריה של בת זוגתו של סולומון גברייה ז"ל"
אמש התקיימה הלוויתו המרגשת של סמ"ר סולומון גבריה ז"ל, לוחם מג"ב אשר נרצח בפיגוע בהר אדר. גלעד שלמור נכח בהלוויה ותאר את הכאב שאחז בו במהלכה: "אתמול חוויתי חוויה מאד קשה אך מאד מיוחדת בהלוויתו של סמ"ר סולומון גבריה ז"ל. נסעתי לסקר את ההלוויה של בחור בן 20 עם פנים טובות שנרצח בהר אדר. כשהחלה ההלוויה נשמעו תפילות יהודיות בנוסח אמהרי, שורה ארוכה של לוחמים שעמדו במדי א' קפאו בהלוויה. אחד מהם החל לפתע לבכות, לוחמות מג"ב שעמדו יחד עמדו בשקט ולא אמרו דבר אבל אני הבחנתי בשרירי הפנים שלהם התכווצו בכדי לא לבכות. אני תהיתי מדוע הן לא בוכות, אולי כדי להראות שהן לא נשברות. חשבתי על המצב הזה של גברים שהיום מותר להם להזיל דמעה בעוד להנשים מתאפקות, מעין היפוך של התפקידים החברתית שהכרנו פעם. אביו של סלומון עלה הבמה, אני לא יודע אם היה לו הקושי מהשפה עברית או קושי המעמד שמנע ממנו לומר את מילות הקדיש. הרב סייע לו והקריא במקומו ובזמן שאב הצטרף אליו בבכי. כעיתונאי שמגיע לסקר אירועים קשים חובה עלי ליצור ניתוק רגשי ומחשבתי כדי לבצע את עבודתי בצורה חדה. היבבות של האב חרצו בי סדקים שנפרצו בדבריה של בת זוגתו של סולומון גברייה ז"ל. יפה ושבורה היא עלתה לבמה וקראה 'בייב, ביום ראשון אנחנו חוגגים שנתיים לקשר הכי משמעותי שלנו. אמרת שתיקח חופש ונחגוג את אירוע. זה כבר לא יקרה, אני מתקשה לעכל. נשמה כה כגדולה, גבר רגיש שנתן הכל בשבילי הולך ממני היום'. מכל המילים היפות מה ששבר אותי הוא הכינוי 'בייב' , כינוי כל כך יומי שהדגיש את האסון הגדול שנפל על המשפחה ועל בת זוגתו שהתאלמנה מבלי להתחתן".
עריכה: איתמר זיגלמן
