"זה היה מביך, זה היה משפיל, זה היה מיותר"
ענת דוידוב מביעה את דעתה על הנדיבות של ניקול ראידמן
"זה היה מביך, זה היה משפיל, זה היה מיותר. זו הייתה החברה החדשה והנוצצת של רעיית ראש הממשלה, שקפצה לבקר אותה במעון בבלפור, ונתקלה במקרה או שלא, בקבוצת הנכים. כן הנכים האלה, האנשים קשיי היום האלה, שנאבקים על תוספת של עוד כמה שקלים לקצבה העלובה שלהם. והנה ה'גבירה' הגיעה. משום מקום הגיעה, ואולי לא ובכיסה צרור מצלצלים, 'גבירת הרווחה'.
אין בלבנו דבר על האישה הנכה, שלקחה בסוף את הכסף אחרי 'משא ומתן' קשוח מול המצלמות. יש בלבנו על הסיקור, על הראיונות הסדרתיים, ועל הביזיון שבדיון הציבורי, סביב ה"גבירה" בעלת הארנק התפוח. כי בפרובינציית ישראל שלנו, כל דבר הוא 'תופעה' וכל עניין הוא 'פרשה', וכל מיני תופעות פסולות עוברות לנו דרך העיניים של המצלמות וזה מביך.
מה'דוגמנית' האלימה שמכה מאבטחים ונהגי מוניות ומקללת בגסות, המצלמות לא מחמיצות שום פריים, ותכף העיתון הנפוץ גם יראיין אותה לכתבת שער. תמורת סכום נכבד, ועד התחרות הקשה על העבריין התורן. כסף לא מוצאים בפח. ראש הממשלה, שר האוצר, שר הרווחה, אתם יודעים בדיוק איפה הכסף. בארנק שלכם יש יותר מ- 2000 שקל לעניים. תחסכו מאיתנו את הבושה והמבוכה. אתם יודעים בדיוק מה צריך לעשות ומהר".
