פינת הפואמה של יוסי צברי
והיום על גינת הפוליטיקאים: "עכשיו בחצר שליו מתמיד עם נפתלי האוגר והטווס לפיד"
יוסי צברי מקדיש את הפואמה השבועית שלו לאבי גבאי, שדאג להסביר לכולנו מה זה להיות יהודי אמיתי - האזינו
"לסבתא של אפרים
לסבתא ברווזיים
אחד כסוף נוצה
שליט השלולית
שני שחור ציצה
וצעיר יחסית.
החל כסוף לגעגע:
זה אני שפה קובע
מי יהודי ומי כופר
מי טהור ומי עוכר
אז שורו כולם לימין
כה אמר הברווז בנימין.
התקומם אז השחור
וקרא במלוא מקור:
מה שהכסוף אמר
אני אומר אותו דבר
ואם אנחנו כבר
מדברים על הנושא
אני רוצה
גם להוסיף
ולהגיד חד משמעית
ברווזים
לא יהודים
לא יהיו פה בשלולית.
זה הזמן להחליף תקליט
אני הרבה יותר מתאים
להיות פה השליט
נכון, אני דומה לו
אך שונה גם בתכלית
והמרחק הוא כה קצר
אותו כל-כך קל לעבור
הרי הוא סתם צבע כסף -
אני גם כסף גם שחור.
הוא פוליטיקאי
ואני מדינאי
ומבין שזה התנאי:
'קול המון כקול גבאי'.
התרעם בנימין,
זה קשקוש
וחיקוי כה עלוב וזול
השיב לו גבאי
וגעגע בקול:
לא, אתה ממש
המאור הגדול...
התקוטטו הברווזיים
עלו הטונים עד שמיים
עד שסבתא של אפרים
בישלה את שניהם לארוחת צהריים.
ועכשיו בחצר
שלו מתמיד
עם נפתלי האוגר
והטווס לפיד".
