שקופים בעיני הרשויות
"מתוך 16 רשויות מקומיות, רק עשר מספקות מסגרת טיפולית הכוללת לינה לדרי רחוב"
"אנחנו רואים אותם ברחוב, חולפים על פניהם, ולרוב לא מתייחסים. רובם גברים. חסרי גיל וחסרי זהות. הכי שקופים שיש. זו הקבוצה הגדולה של דרי הרחוב, הישנים על מדרכות, על ספסלים ובחדרי מדרגות, מחטטים בפחים, אוספים בקבוקים ואוגרים בכפייתיות כל מה שהם מוצאים.
"על פי נתוני משרד הרווחה יש כמעט 2,000 בני אדם כאלה. ברגע שהמשרד מאתר אותם הם זכאים לקבל קצבה, והם גם יודעים להגיע לאן שצריך כדי לקבל אותה.
"לא את כולם מצליחים לאתר, מכיוון שחלקם בוחרים שלא לשתף פעולה עם הרשויות וגם לא עם המשפחות שלהם. זאת לגמרי מתוך הבחירה שלהם כאמור.
"לפני כמה שנים הייתי עדה למפגש יומי בין אב לבתו הצעירה, ש" קבעה" את הבית שלה ברחוב גדול בתל אביב. כמה וכמה פעמים ביום היא הייתה נתקפת התפרצויות זעם, ואבא שלה היה ממתין בסבלנות, ניגש אליה ומחבק אותה, ומנסה לשדל אותה לשווא לחזור הביתה. לאט לאט העיניים הכחולות שלה כבו, השיער השחור שלה הידלדל... עד שיום אחד היא נעלמה משם.
"הטיפול בדרי הרחוב כאמור הוא באחריות משרד הרווחה. רשות מקומית שיש בתחומה יותר מ-15 דרי רחוב מחויבת להקים להם לפחות מסגרת טיפולית אחת הכוללת לינה. מתוך 16 רשויות רק עשר מקיימות את הכלל, כך על פי נתוני עמותת ידיד.
"כשאתם פוגשים אותם בקרן רחוב לפחות אל תתעלמו מהם. הם לא שקופים".
