'Memento mori'
שיחה פילוסופית עם האיש שקיעקע על זרועו את המשפט, שהיה גם שם אלבומו של אביב
אביב גפן שוחח הבוקר (ה') עם ד"ר שמעון אזולאי, פילוסוף ומרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, שסיפר על הקעקוע המיוחד שעשה על זרועו: "המוות מזכיר לי שזה הזמן לחיות את החיים שלי ושאין לי זמן להיות מישהו אחר"
"יש הבדל בין פילוסוף לחוקר פילוסופיה", סיפר הפילוסוף שמעון אזולאי, "יש המון חוקרים שיספרו לך מה פילוסופים אומרים. לי לעומתם יש את העמדות שלי שאליהן אני מחויב. מכאן התחיל הטייטל שלי כפילוסוף.
"אימי למדה פילוסופיה, וכבר בגיל חמש למדתי על הפילוסופים הגדולים", סיפר אביב גפן: "ראיתי שעשית קעקוע עם המשפט 'Memento Mori', שהוא גם שם של אחד האלבומים שלי ושאני מאוד מזדהה איתו. במהלך טיפול פסיכולוגי שעברתי שמעתי את המשפט הזה לראשונה. הסיפור של המשפט הוא שכאשר חיילים צעדו בתהלוכת ניצחון, הונפו סביבם שלטים עם המשפט 'Memento Mori', כיד להזכיר להם שהחיים קצרים והניצחון קטן, כי הכל כאן זמני וכל אדם גוסס בזמן שלו.
"מקור הקעקוע הוא מרומא, ומטרתו הייתה שהחיילים לא יהיו שחצנים ויעופו על עצמם לאחר הניצחון בקרב", סיפר אזולאי. "התרבות היום משכיחה מאיתנו את המחשבה שיום אחד גם אנחנו נמות. אנשים בטוחים שנחיה לנצח ולא לגמרי תופסים ומבינים את זה שהם ימותו. בחרתי לעשות את הקעקוע כדי שיזכיר לי לקום ולעשות את הדברים היום ולא מחר - כי אולי לא יהיה מחר".
"אם החיים קצרים והכל חסר משמעות וזמני, למה כדאי לצאת ולעשות משהו בכלל?", שאל אותו גפן. "כאן מצוי ההבדל הגדול ביני לבין הסובבים אותי", ענה אזולאי "אני מאמין במשמעות ולא באושר. האושר הוא לא הדבר שאתה רוצה באמת, אתה רוצה ליצור ולחיות - ולא רק להיות מאושר".
"אני חולק עליך", אמר גפן. "ראיתי אתמול אנשים מאושרים שהולכים ברחוב מחופשים וקינאתי בהם. אני קם תמיד עם כובד על החזה ושואל מדוע כדאי לי לחיות כך? אני רוצה לקום שמח".
"יש להבדיל בין שמחה לאושר", השיב הפילוסוף. "שמחה היא דבר רגעי. אנשים קמים בבוקר שמחים כי קורה להם משהו משמח. אושר קשור להעדפת החוויה, זה דבר פנימי. המשמעות היא המקום האותנטי שלך, המקום שבו אתה מגלה את עצמך. זה גם מתקשר לפורים ולמסכות. בסופו של דבר כולנו עוטים מסכות ואנו לא אותנטיים לעצמנו. המוות מזכיר לך להישאר אותנטי לעצמך כי אין לך מספיק זמן להיות מישהו אחר. יש הבדל בין לחיות חלומות של אחרים מלחיות את החיים שלך. כולנו משחקים איזשהו משחק, אבל יש הבדל מוחלט בין מי שחי את חייו ולא כפוף לנורמות של החברה. זה תמיד כרוך בכאב - אבל גם בשמחה גדולה".
עריכה: איתמר זיגלמן
