חברי 'מועדון ארוחת הבוקר' שוחחו במפתיע עם העיתונאי שמעון ריקלין, המלווה את ראש הממשלה בנימין נתניהו במסעו לארצות הברית, ושהתייחס להתפתחויות החדשות בחקירותו: "אלה שמספרים את הסיפורים נגד נתניהו הם המושחתים"
שי: "בוקר טוב שמעון ריקלין".
שמעון ריקלין: "בוקר טוב".
שי: "אתה עם ביבי בווישנגטון? רצינו לשמוע עדכונים. אתה קרוב לביבי".
שמעון ריקלין: "אני קרוב לביבי?"
לאה: "פיזית אתה יותר קרוב מכולנו כרגע".
שי: "אתה גם חבר שלו".
שמעון ריקלין: "חברים? מה פתאום".
שי: "אז איך הוא עכשיו?"
לאה: "בתור עיתונאי שמסקר את הביקור ורואה את התנהלותו בצל החקירות והמשבר הקואליציוני".
שמעון ריקלין: "אני יכול לומר שהעסק מתנהל יפה מאוד. אנשים עומדים בתור כדי להיפגש איתו".
לאה: "מה סוד הקסם של ביבי? מדוע הוא כזה אהוד?"
שמעון ריקלין: "לא יודע, תשאלי את העם שהצביע לו. אתם קוראים לזה חקירות, אני קורא לזה עלילות".
שי: "ברור שאתה קורא לזה עלילות אך מדובר בחקירות. בחקירה יבררו אם מדובר בעלילה. איך אתה קובע שזה עלילה?"
שמעון ריקלין: "אם היו מנסים לחפש את האמת היו כבר מזמן רואים מה קורה. פרשת הצוללות מוצגת ככל כך חמורה שעד היום לא פנו לראש הממשלה בנושא".
שי: "אתה עיתונאי, איך אתה יודע לקבוע יותר טוב מבית משפט ויותר מהיועץ המשפטי שמדובר בכלום?"
שמעון ריקלין: "איך אתם יודעים לומר ההיפך?"
שי: "אנחנו לא יודעים, יש חקירת משטרה ואנחנו מחכים לתוצאותיה".
שמעון ריקלין: "כשרק התחילו החקירות המשטרה כבר הודיעה שהיא יודעת מה היא הולכת להמליץ. איך הם ידעו את זה? כמה עדי מדינה צריך כדי לספר סיפורים?"
שי: "מאיפה אתה יודע שזה סיפורים?"
שמעון ריקלין: "בכל הסיפורים שמספרים, אלה שמספרים אותם הם המושחתים".
שי: "כשמישהו מקבל שוחד ומישהו נותן שוחד אז שני הצדדים מושחתים".
שמעון ריקלין: "אני מבין שאתה חייב להגן על הנרטיב של התקשורת".
שי: "אני לא מגן על אף אחד. אני פשוט לא מבין מעיין שמעון ריקלין יודע מה קרה באמת".
שמעון ריקלין: "כי אני קורא ורואה מה קורה".
שי: "אה, אתה קורא עיתונים יודע, הרגע אמרת שאי אפשר לסמוך על התקשורת אז איך זה מסתדר?"
שמעון ריקלין: "אני קורא מה קרה".
שי: "איפה אתה קורא בדיוק מה קרה?"
לאה: "אי אפשר לדעת בדיוק מה קרה בעיתונים, ההיסטוריה מעולם לא נכתבת באופן אובייקטיבי. היא תמיד עוברת דרך פילטרים. השאלה היא מה בדיוק קראת".
שמעון ריקלין: "אתם מנסים לשמור על השקר שלכם. כשהיועץ המשפטי מנסה להקים צוות חדש שיבחן את ההמלצות ושולח אותו לעשות שיעורי בית חדשים, אז מבינים שמדובר בבדיחה".
שי: "בוא נחכה להחלטה, מה תגיד אם היועץ המשפטי יחליט להעמידו למשפט?"
שמעון ריקלין: "אני אקבל את דבריו לגמרי".
שי: "איך אתה אומר דבר כזה? כרגע אמרת שאין כלום".
שמעון ריקלין: "זו דעתי. אני אקבל את החלטתו של היועץ המשפטי ואחכה לבית המשפט שיחליט. אנחנו מדינת חוק. בית המשפט מרשיע ולא אף אחד אחר".
שי: "בית המשפט גם מזכה. אתה טוען שאנחנו מאשימים את ביבי בזמן שאתה מזכה את ביבי מהצד השני, ועושה בדיוק אותו הדבר".
שמעון ריקלין: "אתה פועל בניגוד לחוק. לכל אדם יש את חזקת החפות ומה שאתם עושים זו שחיתות".
שי: "אנחנו עושים שחיתות? אולי אתה מושחת? הדרך שבה אתה קם ומגן על אדם שאין לך מושג אם הוא אשם או לא מריחה לא משהו. אתה טוען שקראת משהו שגרם לך להבין זאת ואפילו לא אומר מה קראת".
שמעון ריקלין: "אתם לא בית המשפט. למה השחיתות אצלכם? כי לי מותר להגיד שנתניהו זכאי כי כך קובע החוק. במדינה מתוקנת יש חזקת החפות גם לראש הממשלה".
שי: "אתה לא אומר שמגיעה לו חזקת החפות אלא שהוא חף מפשע ואז לא משנה כלל החלטת בית המשפט כי מבחינתך הוא חף מפשע".
שמעון ריקלין: "לדעתי בית המשפט יפסוק אחרת".
שי: "אתה אומר בעצמך שתקבל את החלטת בית המשפט אך לא תסכים איתה".
שמעון ריקלין: "אם בית משפט יכריז שהוא אשם אני אתמוך בבית המשפט, עד אז הוא זכאי. כמה עוד אפשר להמציא סיפורים חדשים".
שי: "מי ממציא עליו סיפורים?"
שמעון ריקלין: "כל מי שמנסה לנצח את ביבי בבחירות".
לאה: "אני לא מנסה להביס את ביבי בבחירות, אני חייבת לציין".
שמעון ריקלין: "לא תעזי לשאול איך רודפים אחרי אדם במשך שנתיים ולא נותנים לו למשול".
לאה: "הוא משל מספיק".
שי: "אוקי, אנחנו עוד נחכה ונראה. תודה לך".
עריכה: איתמר זיגלמן