ראש אמ"ן לשעבר: לא מן הנמנע כי השמדת הכור בסוריה תחזור על עצמה גם באיראן
"עושה הרושם שצעדיו של טראמפ יובילו לצומת הזה במהרה"
ענת דוידוב שוחחה עם האלוף במילואים עמוס ידלין, שכיהן כראש אמ"ן ב-2007, בעת קבלת ההחלטה לתקוף את הכור הגרעיני בסוריה
לאחר שאושר לפרסום כי צה"ל היה זה שהשמיד את הכור גרעיני בסוריה בשנת 2007, סיפר עמוס ידלין, ראש אמ"ן באותה תקופה, על ההחלטה הגורלית ועל הניסיון למנוע את המלחמה הבאה: "משמעות ההפצצה הזו היא שמדינת ישראל לא תאפשר פיתוח נשק להשמדה המונית למדינה שקוראת להעלים את ישראל מהמפה. בין אם מדובר בעיראק, סוריה או איראן. המדיניות הזו מובילה אותנו לאורך שנים ואנחנו ממשיכים להסתכל לעתיד ולראות מתי ישראל תפעיל את כוחותיה בשנית".
על התקיפה סיפר ידלין: "הדבר השונה ביותר באותה תקופה היה שהאופוזיציה הייתה משמעותית יותר בזמן שאיראן הייתה במלחמה עם עיראק. באותה תקופה היה ברשותנו מטוס F-16 חדש לחלוטין, מלא עד הקצה בדלק בידיעה שלא הייתה לישראל את היכולת לתדלק מטוסים תוך כדי טיסה. למרות הכל הוחלט לבצע את המשימה".
"לי לא היה ספק שחיל האוויר, בראשותו של אליעזר שקדי, ישמיד את הכור הסורי", הבהיר. "מנגד היה חשש גדול מהאפשרות להסתבכות במלחמה עם סוריה שנה אחרי מלחמת לבנון, זו הייתה אפשרית ומסוכנת מאוד".
"ביום הראשון לכניסתי לתפקידי כראש אמ"ן ידעתי שמדינת ישראל החמיצה את תוכנית הגרעין של לוב. הקמתי צוות שתפקידו היה לסרוק את כל מדינות האויב של ישראל ולבחון אם יש להן תוכניות גרעין שלא הכרנו קודם לכן. הפיסות הראשונות של המידע הגיעו בקיץ 2006, שבסופו נפגשתי עם ראש המודיעין האמריקאי והצגתי לו את החשדות הראשוניים - שהיו אז ברמה מאוד נמוכה. הפעלנו את כל סוכנויות האיסוף להבאת אינפורמציה. החלה להתפתח אגדת עם על כך שמודבר בגילוי מאוחר מדי של הכור. העובדה היא שמצאנו את הכור בזמן והייתה לנו יותר מחצי שנה להשמיד את אותו. יש לזכור שהכור הזה אינו פצצה גרעינית אלא יכל היה ליצור פצצה גרעינית אחרי שנים רבות. מי שטוען שהגילוי היה מאוחר מדי לא יודע על מה הוא מדבר. בזכות המבצע הזה לא היה לדאע"ש נשק גרעיני למרות שכבר אז הוא שלט בשטח".
כשנשאל על הסכם הגרעין עם איראן שעלול להשפיע מאוד במזרח התיכון השיב: "הנשיא טראמפ הודיע כי ב-12 מאי הוא ינטוש את ההסכם אלא אם הוא יתוקן. אנחנו כבר יודעים שהאירופים מאוד רוצים לתקן את ההסכם אך לא כל כך מצליחים. מה שצריך לעניין אותנו לאחר שטראמפ ייצא מההסכם האירני הוא האם האיראנים יצאו מן ההסכם גם כן ויחזרו להעשיר אורניום בקצב מלא או יפרשו מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (כמו שעשתה קוריאה הצפונית) וימשיכו בכל הכוח. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם הגענו לנקודה בה עלינו להחליט בין אם להפציץ את איראן או להסכים לכך שתהיה להם פצצה גרעינית. בשנת 2009 חשבתי שעלינו למנוע מאיראן להחזיק בפצצה גרעינית אך לא חשתי שהגענו לצומת. עושה הרושם שחודש מאי וצעדיו של טראמפ יובילו לצומת הזה במהרה".
לסיום השיב לשאלה האם ישראל מסוגלת לתקוף באיראן: "כן. ישראל מסוגלת לכך ותפקידה להגן על עצמה בעת הצורך. זה נושא מסובך יותר והאיראנים למדו מהטעויות של קודמיהם אך לא אפרט יותר מזה".
עריכה: איתמר זיגלמן
