"נהגתי לומר שאף אחד לא מת משחצנות. טעיתי"
אמה של אילן בר שלום שנספתה באסון השיטפון: "זו לא טעות אנוש - זה חטא היוהרה"
רותם בר שלום, אמה של אילן שנהרגה באסון השיטפון בדרום מאשימה: "סמכתי על האנשים שהיו במכינה - זו הייתה הטעות שלי".
אסון השיטפון בדרום זעזע מדינה שלמה לפני שלושה שבועות כשעשרה בני נוער נהרגו באפיק נחל צפית ויצאו לטיול למרות ההתראות והאזהרות מהשיטפונות. רותם בר שלום, אמה של אילן שנספתה במהלך הטיול, שוחחה הבוקר (ב') עם אילה חסון, ושיתפה אותה ואת המאזינים בכאב האינסופי, ובמסקנות הביניים שלה על המחדל שהוביל לתוצאה הטרגית. "ביום ההולדת שלי קיבלתי את הבשורה שהמכינה, שבה נמצאת בתי, לקחה את ההחלטה המטופשת הזו להוציא את הטיול לפועל, להיכנס לנחל - ואז קרה מה שקרה", סיפרה, "זה סיוט מתמשך. יש כל כך הרבה דברים שאני עוברת ורוצה לשתף אותה ופתאום אני מבינה שאני לא אספר לה על זה. איך זה יכול להיות?"
אילן היא אחת מתוך 10 בני נוער מהמכינה הקדם־צבאית 'בני ציון' שיצאה לטיול בערבה למרות המידע המוקדם על מזג האוויר הסוער והחשש לשיטפונות. מהטיול הזה היא לא שבה. "היא הצטרפה למכינה הזו בכוונה לתרום, היא תמיד רצתה לעזור לכולם", ספדה לה האם, "היא הייתה ילדה כל כך חכמה וחדה. היא נהגה לקרוא המון ולכתוב מאוד יפה, להסתכל על סרטי קולנוע ותמיד להציג נקודות מבט מיוחדות ולדון בדברים בצורה מיוחדת -מצד אחד חדה ומצד שני מצחיקה. אני לא יודעת איך העולם ימשיך בלעדיה. נהגתי להסתכל על ילדיי וחשבתי לעצמי שאני בת מזל. אחיה, אור, בן 13, איבד את הדבר הכי טוב שהיה לו בעולם. היא ידעה עליו הכל והם נהגו להתייעץ יחד על הכל. היום אני מבינה כמה זה לא מובן מאליו".
אילה חסון התייחסה לפוסט הכואב שכתבה האם לבתה בפייסבוק, ובו לקחה היא את האחריות על מותה: "כתבתם פוסט מטלטל. דרשתם גם מאנשי המכינה לקחת. זו ממש קריאת זעם".
"זה מעבר לזעם", שיתפה רותם, "תיארנו לעצמנו שאנשים יסתכלו על המכתב הזה כמי שכותבים מזעם. אנחנו לוקחים אחריות לא על אישורנו לתת לילדה לצאת לטיול אלא על העובדה שסמכנו על אנשי המכינה לבדם. אני מכירה את המכינה כבר שנים רבות ואף התנדבתי בה והנחיתי קבוצות כעובדת סוציאלית. סמכתי על האנשים שהיו במכינה - וזו הייתה הטעות שלי. הכעס הגדול שלי הוא על ראשי המכינה וראשי העמותה, שגם לאחר האירוע לא פספסו את ההזדמנות לטעות: במקום לקחת אחריות ולהיות איתנו, המשפחות, הרגשתי שבזמן שאנחנו בוכים על הילדים שלנו הם מחפשים את עורכי הדין הטובים ביותר".
"לא יכול להיות שכל הגופים ימשיכו כרגיל"
עם תחילתו של תהליך הבדיקה לאחריות פלילית, סיפרה האם כי כל המשפחות משתדלות לעבוד בשיתוף פעולה ולהציג חזית מאוחדת. "עד כה מעדכנים אותנו בפרקליטות ונראה לי שהאנשים שם עושים את העבודה שלהם", אמרה.
לפי שעה מסתמן כי אביב ברדיצ'ב, המדריך שהחליט על שינוי המסלול, יואשם בהריגה. ראש המכינה הקדם צבאית, יובל כאהן, יואשם ככל הנראה בגרימת מוות ברשלנות, דבר שעליו מוחה האם: "מהיכרותי את יובל במשך שנים רבות זה אדם מאוד מוכשר - אך גם מאוד יהיר ושחצן. היו לנו שיחות בבית פעמים רבות על האיש, אביה של אילן לא אהב אותו מעולם ותמיד נהגתי לומר שאף אחד לא מת משחצנות - מסתבר שטעיתי. עשרה ילדים נהרגו כעת כתוצאה מחטא היוהרה".
על אלו שריחמו על מנהלי המכינה במהלך האסון טענה רותם: "לא התחברתי לאמירה הזו. ברור לי שאותם אנשים לא רצו לרצוח - אך אני גם זועמת על ההתנהלות שהייתה לאחר האירוע כשהם התנהגו כמו אחרון הפושעים. צאו ותאמרו שעשיתם טעות ענקית ושאתם לוקחים את האחריות, זה לא קרה. זו לא הייתה טעות אנוש אלא חטא היוהרה. מסתבר שישנו דפוס, שמאפיין הרבה מאוד מכינות ולא ידעתי עליו כשאנשי המכינות מגדירים את עצמם גיבורים ויוצאי יחידות מובחרות שמותחים את הגבולות לאקסטרים כי 'הטבע קטן עלינו'. היום אני מבינה את שטיפות המוח שהיו שם. אילן לא הייתה יוצאת לטיול אילו הייתה חוששת שיש בו סכנה כלשהי. אנחנו סמכנו על אנשי המכינות שהמסלול ישתנה ושהם לא ייקחו סיכונים. מעבר למה שפורסם שמעתי מההורים שהבהירו למכינה את הסיכונים ואנחנו קיווינו שהם יעשו מסלול קצר בלבד. אנחנו פועלים כדי שמשטרה תדע את הפרטים".
נוסף על כך הדגישה האם רותם כי "יש אחריות גם למשרד החינוך, למשרד הביטחון ולמועצת המכינות. לא יכול להיות שכל הגופים ימשיכו כרגיל מבלי לשלם את המחיר על מה שקרה". לדבריה, "אני יודעת שמשרד החינוך היה צריך להיות מעורב. אין דבר כזה שהוא רק המממן. גם אני עבדתי במשרד ממשלתי והתבקשתי לבדוק מה עושים ואיך מתייחסים לכל אדם.
"אין דבר כזה שרק נתתי כסף מבלי לפקח ומבלי לדעת מה עושים שם. לכן ישנם בעלי משרה שיצטרכו לקחת אחריות על הדבר הזה שקרה - כי הם לא היו שם ולא עשו את העבודה שלהם. לא יכול להיות שאנשים יקבלו משכורת ולא יעשו את העבודה שלהם כמו שצריך. אנחנו נבדוק את זה. עלינו כבר חרב עולמנו, אך עלינו לפעול שזה לא יקרה יותר, שלא ייהרג עוד ילד אחד מזלזול ומחוסר אכפתיות של אנשים שיושבים בכל מיני משרות".
עריכה: איתמר זיגלמן
