ארבעה מאסרי עולם לרוצח אשתו וילדיו
אמה של דור: "חיכיתי רק לשמוע את המילה 'אשם' - וקיבלתי את זה"
רווית סבג, אמה של דור וסבתם של הילדים שנרצחו במגדל, שיתפה את אילה חסון ב-103fm בתחושותיה לאחר הרשעתו של נדב סלע: "אני מודה לעם ישראל שתמך בי ונתן לי את הכוחות לעמוד על הרגליים"
בית המשפט המחוזי הרשיע פה אחד את רוצח אשתו דור, ילדיו ובן השכנים במגדל, נדב סלע. רווית סבג, אמו של דור וסבתם של הילדים שנרצחו, שיתפה בתחושות המעורבות שלה הבוקר (ד'), לאחר ההרשעה: "מצד אחד זה בוקר שמח כי שמענו סוף סוף שהרוצח אשם ברצח של כל הארבעה ובניסיון לרצח של נתן, הבן שנמלט ושיחק פני מת כדי להינצל. השופטים הבינו את מה שאנחנו הבנו מההתחלה, שהוא ביצע את המעשה בדעה צלולה ובתכנון רב למרות שטען לאי שפיות. לא נקבל תשובות לעולם מדוע הוא עשה זאת, מי שיכול היה לתת לי תשובות כבר לא נמצא איתנו. מצד שני הזיכרון לא מרפה".
אילה חסון התייחסה לפרשה: "הכרתי אותך ואת האבא של הילדים שלך בכתבה שהכנתי וחדרתם לי ללב, אכפת לי מכם. אמרתי לעצמי שאם תהיה כאן החלטה אחרת, אב ילדייך יוכל עוד לעשות מעשה קיצוני בתגובה. המחשבה הזו הטרידה אותי מאוד".
"לא היינו נותנים לו לעשות את זה, היינו שומרים עליו", ענתה סבג. "כבוד השופט תיאר במילים מאוד קשות את המעשה של הרוצח וחיכיתי לשמוע את המילה 'אשם'. אני מודה לשופטים ולפרקליטות שעשתה עבודה נפלאה. אני רוצה להודות גם לכל עם ישראל שתמך בי ונתן לי את הכוחות להגיע לבית המשפט ולהיות חזקה בשביל הנרצחים".
כשנשאלה אם יש בכך איזושהי נחמה השיבה: "יש מעט נחמה. רצינו לשמוע שהוא הורשע ברצח, שכל הרוצחים יידעו שאין דרך לברוח ממעשים שכאלה. לא ראיתי את תגובת הרוצח, הסתכלתי על השופטים בלבד. כשהרוצח נכנס לאולם הסתכלתי עליו לרגעים קצרים ואמרתי לו שזה הסוף שלו וזה כנראה הטיול האחרון שלו באור השמש, הוא לא הגיב. הרוצח הזה הוא חלאה שלקח בדם קר את כל הדברים הטובים שהיו לנו בחיים. הוא לקח לנו את כל האושר ואני מקווה שגם החיים שלו לא יהיו עוד חיים. אין יום שהמחשבות על הילדים לא עוברות לי בראש, אין יום שאני לא מעלה זיכרונות ומשחזרת. מאוד קשה לי לחיות בלעדיהם והדמעות לא מפסיקות לרדת".
אילה הוסיפה לדבריה: "אני עוד נדהמת מהבן נתן ששם עצמו כמת, לא ייאמן איך ילד כזה קטן הבין את הסיטואציה. הוא היה זה שהרשיע את סלע, בכך שהיה עד לרצח".
"נתן הוא ילד מיוחד", אמרה סבג, "מי שפוגש אותו מבין זאת מיד. דיברתי איתו על האירוע אך הוא לא סיפר לי מה היה שם ואני גם לא רוצה לשמוע. סירבתי להאזין גם לעדות שלו כי מתוארים שם דברים מאוד קשים. אני מאחלת לו בריאות נפשית מכל ליבי. אני חיה כל יום את הסיוט שבו ראיתי את יוסף שלי על הספה, אני לא יודעת איך ילד כזה קטן חי וסוחב מראות כאלה עימו. אנחנו לא נושמים ולא ישנים בגלל תמונה שראינו בשבריר שנייה, ואני מעריצה אותו על כך. כיום אנחנו מאושרים מאוד שלרוצח לא הצליחו התרגילים המשפטיים, היום בית המשפט הוכיח שיש צדק".
עריכה: איתמר זיגלמן
