חבר הכנסת וסגן ראש השב"כ לשעבר, ישראל חסון, התייחס בתוכניתם של בן כספית ואריה אלדד ב-103fm לדברי ראש השב"כ לשעבר תמיר פדרו: "להאזין לרמטכ"ל ולראש המוסד זה מיותר".
סערת האזנות הסתר לבכירים לא פגה. בעקבות הראיון של ראש השב"כ לשעבר, תמיר פדרו, בתוכנית 'עובדה' בו טען כי בשנת 2011 פנה ליועמ"ש לאחר שראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ביקש מראש השב"כ להאזין לבכירים במערכת הביטחון על מנת למנוע את הדלפת היערכות מדינת ישראל לתקיפה באיראן. חסון התייחס לדברים וטען שהסוגיה יצאה מכלל פרופורציה: "ראש הממשלה פעל, באירוע מאוד רגיש, ורצה לאבטח אותו מפני דליפה. העובדות הן שמעולם ראש הממשלה לא ביקש מיורם כהן, ראש השב"כ, בקשה ספציפית. הדיון היה בהקשר מבצעי בלבד. אני חושב שזו לא זכותו של ראש הממשלה לדרוש זאת- זו חובתו".
בן כספית התייחס לדבריו: "כל הדברים שאמרת לא נכונים. ביצעתי בדיקה מעמיקה ואין מחלוקת על העובדה שיורם כהן סירב לדרישת ראש הממשלה ופנה למלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון). במלמ"ב הכינו רשימת מואזנים, ביניהם לראשונה בהיסטוריה נכללו ראש המוסד והרמטכ"ל. לבסוף ההאזנות לא קרו כי השב"כ סירב להעביר את האמצעים להאזנה למלמ"ב".
השיב לו ישראל חסון: "שנינו שמענו את העובדות מאנשים שונים. שנינו כנראה לא מעידים על הדברים מגוף ראשון, לפיכך אני מציע שננהג כמו שנהג יורם כהן, הוא סירב כי הוא לא חשב שצריך את האמצעים של השב"כ כדי לבצע סוג כזה של פיקוח והמליץ על גוף אחר. אתה טוען דבר נורא מסוכן, להאזין לרמטכ"ל ולראש המוסד זה מיותר ואסור היה לנושא להגיע לדיון ציבורי, אם היו מטילים עליי את הסוגיה הזו הייתי אומר - עד כאן. טענת שהמלמ"ב העביר את הרשימה של הבכירים להאזנה והשב"כ סירב להעביר אמצעי. על פי החוק האזנות הסתר לאף גוף במדינה אין את הסמכות להאזין לשיחות חוץ מלמשטרה ולשב"כ. יש להישען על העובדה הבסיסית של מה שהניע את ההליך, כל היתר זו פרשנות".
עריכה: איתמר זיגלמן