הסערה התורנית: מחלוקת על צופרי השבת בתל אביב
יו"ר ש"ס בעיר: "השימוש בצופרי השבת לא עובר על החוק" • נציגת מרצ הביעה התנגדות
יו"ר 'מרצ' בעיריית תל אביב מבקשת לעצור את הצופרים המודיעים על כניסת השבת בשכונות תל אביב. ענת דוידוב וינון מגל קיימו עימות בינה לבין יו"ר ש"ס תל אביב
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם סיעת מרצ, פנתה למשטרה בניסיון לחבל בצופרי השבת הנשמעים מדי יום שישי כדי להזכיר לציבור את כניסת השבת. לטענת להבי, בחודשים האחרונים ומדי סוף שבוע מופעלים צופרים ומושמעת מוסיקה יהודית מבתי כנסת בתל אביב-יפו, והדבר מהווה הפרה בוטה של השקט הציבורי. הבוקר (ד') להבי פירטה: "מרבית תושבי תל אביב לא מכירים את התופעה הזו כי היא לא הייתה מעולם. זו תופעה שהחלה לצוץ לאט-לאט בכמה שכונות ברחבי העיר. לפי הפרסום האחרון ב- 15 בתי כנסת ברחבי העיר יש צופרים שמשמיעים שירי כניסת שבת ומודיעים על זמני כניסת השבת בעיר".
ענת דוידוב התייחסה לדבריה: "אני גרה ברחוב מרכזי בתל אביב שנים רבות, משני צידי הבית שלי ממוקמים בתי כנסת והשכן שלי הוא אדם דתי. מעולם לא שמעתי צפירות. כשאני תולה את הכביסה אני שומעת את הזמירות מבית הכנסת וזה נחמד מאוד וזה לא מפריע לי". ינון מגל הוסיף: "אני גר בצפון הישן ומתבאס שאין מערכת כריזה. כשאני הולך לבקר את בני משפחתי יש שירי שבת בכניסה וזה מחמם את הלב- אני רוצה לשמוע זאת גם בתל אביב".
יו"ר ש"ס בעיר, שמתקין את הצופרים הללו ברחבי העיר, התייחס לטענות: "אעשה סדר, לא מדובר בצפירות אלא בשירי שבת נעימים. המערכות הללו פועלות לפי החוק ועומדות בתקנות הרעש. קיימת קבוצה קטנה של אנשים שמתנגדת לזה ועושה מזה רעש. מושמעים בצופרים הללו שני שירים 'שלום עליכם' שנמשך 4 דקות ועוד שיר 'לך דודי' שנמשך גם כן 4 דקות. הרבה מאוד אנשים הודו לי שבזכות הצופרים הם זוכרים מתי השבת נכנסת.
"זו אינה חלק מהכפייה הדתית", הבהיר, "בשולחן ערוך כתוב שיש להכריז על כניסת השבת. פעם היו עושים זאת עם שופרות והיום בדרך נעימה של שירים. זה תענוג".
מיטל טענה שהצופרים הללו הם כמו בדיסקוטק: "ההקפצה הזו לפני כניסת השבת היא דרך רמקולים שמכוונים החוצה. זה כמו בדיסקוטק ששם את הרמקולים לכיוון הרחוב. זהו מעשה פוליטי שהחל ביום שהוחלט לאשר את פתיחת המרכולים בשבת. אז יצא הרב אלנתן מהקואליציה והחל לעשות מעשה אופוזיציה שמטרתו, בין השאר, לפלג ולבטל אותו משאר התושבים בתל אביב כדי לצבור כוח פוליטי. תל אביב היא עיר שחיה בשלום עם דתיים וחילוניים גם יחד. ניסיתי לפנות לגורמים מתונים כדי לפתור את הסוגיה בשקט ובצורה נקודתית כדי לא להוביל להתלהמות מיותרת".
ינון דחק במיטל להתייחס לחוק המואזין והיא ענתה לו: "המואזין כפוף לחוק הרעש". ינון ענה לה בתגובה: "את אומרת למואזין 'כן' ולשירי השבת 'לא'. אני מצפה ממך ליותר". ענת ציינה: "המואזין הוא כפייה דתית אחרת", כשינון שאל את ענת אם יש להפסיק גם את השמעת המואזין היא השיבה: "אני בעד". יינון: "אני לא בעד. אני רוצה לשמוע גם את שירי המואזין וגם את שירי השבת. המואזין לא מפריע לי בכלל. זו מוזיקה מזרחית ואין לי בעיה עם זה".
נתן אלחנן סיפר: "בתל אביב של לפני 40 שנה הייתה מערכת צפירה על הכרזת השבת. זה לא משהו חדש. כפייה דתית זה לא. זה החל לפני שנה ומיטל לא דיברה על כך. היה פריימריז ב'מרצ' ומישהי מרמת אביב נבחרה והחלה לעשות פוליטיקה- זה כל הסיפור. הגיעו פקחים ושוטרים שבדקו את הנושא ולא מצאו שום עבירה על החוק".
עריכה: איתמר זיגלמן
