"הסקרים דמיוניים - העבודה כבר לא מפלגת שלטון"
השר לשעבר חיים רמון לא מאמין בכוחו של בני גנץ, וטוען: "גבאי לא מציג חלופה"
השר לשעבר חיים רמון שב וביקר את האופוזיציה, ובעיקר את מפלגת המחנה הציוני שבעבר נמנה על שורותיה. בשיחה עם אלון בן דוד ויואב לימור ב־103fm מתח ביקורת גם על היו"ר אבי גבאי.
רמון התייחס לאמירות שיוחסו לגבאי, שלפיהן כינה את ח"כ יאיר לפיד "בוגד". "בעבר אמרו 'כשאין לך טיעונים טובים - תרים את הקול'. כנראה שכשאין לך חלופה טובה אתה משתמש במילים חריפות, חריפות מדי", אמר רמון, "אני מציע שבשיח הציבורי השימוש בשורש ב.ג.ד יהיה במקרים קיצוניים בלבד".
עיקר הביקורת של רמון היא על היעדר החלופה מצד המחנה הציוני. "איזו חלופה הוא הציג על גיוס בחורי ישיבות? הרי חוק הגיוס זה בלוף. לא גויסו, לא התגייסו ולא יגוייסו. לפי החוק צריך לגייס גם ערבים, צריך לגייס גם את כל הבנות - אז למה לא מגייסים?"
רמון הוסיף: "אני משוכנע שרוב הציבור היה תומך בהצעה שחרדי שלא מתגייס לא יקבל קצבה מהמדינה, והתקציב הזה ינותב כמענק לחיילים המשרתים שלוש שנים בתפקידי לוחמה ומודיעין. אבל חלופה כזו לא הוצגה".
לדברי רמון, מפלגת העבודה סיימה את דרכה כמפלגה המיועדת לשלטון: "מפלגת העבודה היא מפלגת נישה, היא לא אלטרנטיבה והיא לא מציגה אותה".
קרש ההצלה לכאורה של המחנה הציוני הוא הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שבתום תקופת הצינון שלו מאז שפשט את מדיו מתכונן, על פי ההערכות, לעלות על חליפה. רמון לא צופה הצלחה גדולה לגנץ הפוליטיקאי: "אני מעריך מאוד את הרמטכ"ל לשעבר, אבל גם גבאי בעצמו הביא בסקרים בתחילת דרכו כיו"ר מפלגה 25 מנדטים. הסקרים האלה הם דמיוניים, הם שעשוע שנותן לכם כותרות ונושאים לדון בהם - לא מעבר לכך. המגמה בהם היא שמי שעומד להיכנס מקבל מקסימום מנדטים, וכשהוא קופץ לבריכה יש ירידה במנדטים. כל עוד אין תזוזה בגושים זה לא משנה מה קורה בתוך הגוש".
אז לאמונה שגנרלים הם נכס אלקטורלי יש אחיזה במציאות העכשווית?
"לא. תוך זמן קצר בוחנים אותך הרבה מעבר לדרגות. צריך להיות איש עם 'אישו'".
בפתח השיחה סיפר רמון כי בילה בימים האחרונים במגרשי גביע העולם בכדורגל, וצפה במשחק של פורטוגל וספרד כשלצידו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. "למרות נוכחות אוהדי איראן בסביבה לא נראה לי שהוא היה מוטרד יתר על המידה שאין מאבטחים סביבו", אמר, "אבל אני מניח שההחלטה שקבעה שאבטחת ראשי ממשלה נפסקת חמש שנים אחרי סיום כהונתו הייתה נמהרת מדי".
עריכה: יניב מורוזובסקי
