"ברגע שיש פחות תחרות, זה בא על חשבון הלקוחות"
שר הכלכלה מסביר: כך הריכוזיות פוגעת בעקיפין ביכולת של קבלנים לבנות את הארץ
בלעדי- הבנקים מונעים אשראי מקבלנים ותוקעים את שוק הדיור? בדיון בתוכניתה של ענת דוידוב 'איפה הכסף' ב-103fm שוחחו רואה חשבון, יניב כהן, ניהול נטו, מנהלת בכירה בחברה קבלנית מבצעת, תמר (שם בדוי) ושר הכלכלה אלי כהן שהתייחסו לתופעה.
הבנקים מגבילים את האשראי לחברות קבלני הביצוע הקטנות והבינוניות. מה שגורם לאותן החברות לקחת הלוואות יקרות יותר מגופים חוץ בנקאיים. החברות נקלעות למצוקת אשראי ומפחיתות את הפעילות- דבר שיכול לפגוע בענף הבנייה. רואה החשבון יניב כהן מחברת ניהול נטו הסביר: "אפשר לסכם את הדבר הזה במשפט אחד על כל ענף קבלני הביצוע והתשתיות- 'אוהבים אותם אבל לא אצלנו'. מה שמגביל את אותם קבלני ביצוע ותשתיות בגיוס כסף שנצרך לטובת השותף.
כשנשאל אם מגבילים אותם עקב הרצון של הקבלנים לזכות במכרזים ולכן יש מלחמה על המחירים ועומד סימן השאלה על האפשרות שלהם לעמוד בפרויקטים השיב: "נגעתם בנקודה טובה. הענף עצמו מוגדר כענף בסיכון גבוה. כחלק מאותה רמת סיכון לפני כשנתיים-שלוש נפלו כ-60 חברות קבלניות קטנות וגדולות, דבר שגרם זעזוע גדול בענף שהוביל כמו כדור שלג קבלני משנה אחרים. בישראל יש כ- 12 אלף קבלני ביצוע שנותנים שירות, החל מבניית בתים פרטיים לבנייני קומות ובחלק מהמקרים הקבלנים מגישים מכרזים במחיר אפסי כדי לזכות באותם מכרזים, מה שגורם לכדור שלג נוסף והם נאלצים לספוג את העלויות כלפי עצמם. זאת אומרת, גם תמכור בחסר, גם גיוס אשראי ללא המערכת הבנקאית, כי הבנק לא רוצה לממן פרויקט שהוא בחסר. כתוצאה מכך הריביות על ההלוואות מאוד גבוהות וזה משפיע עלינו - הצרכנים.
קבלן שאין לו כסף לממן את הפועלים שלו מגייס בני נוער וכאלה שעולים לו פחות. כך איכות הבנייה נפגעת ויש עיכובים. אנחנו נמצאים בחופשת הקיץ ורוב בתי הספר והגנים נמצאים בשיפוץ. אחד הקבלים שאני מכיר סיפר לי שהוא לא מוכן לעבוד בעירייה כי הוא לא מקבל את הכסף בזמן והוא לא מוכן לכך".
"עוצר אותי מלקחת פרויקטים"
תמר (שם בדוי), מנהלת בכירה בחברה קבלנית מבצעת שיתפה את ענת: "אנחנו חברה קבלנית שעוסקת בתחום כבר 15 שנה. בכמה שנים האחרונות נתקלנו בהקשחה של הבנקים כלפינו וכלפי חברות קבלניות. מסתבר שיש להם כללים חדשים, הוראות פנימיות שיצאו - גם להקשיח עמדות בחשבון קיימים וגם לא לפתוח חשבונות ללקוחות חדשים. הפעילות שלנו עניפה ואנחנו מכניסים מחזורים מאוד גדולים לבנקים כשהגענו לאחד הבנקים וביקשנו לפתוח חשבון הם ראו שאנחנו חברה מבצעת ובאותו רגע אמרו לנו שהם מצטערים ומאפשרים לנו רק לפתוח חשבון אך עם אפס אשראי. זה עוצר אותי מלקחת פרויקטים עתידיים כי אני בכל זאת נמצאת כל הזמן בשלב ממן וקשה לי להמשיך לפתח את העסק שלי ומקשה עליי את ההתנהלות היום יומית. אנחנו כל הזמן נמצאים במלחמה עם הבנק.
אנחנו לקוחות טובים כבר עשר שנים בבנק. אנחנו לא לקוח שמוציא כסף ולא עונה לטלפון. אנחנו כל הזמן איתם, מוציאים ומכניסים במחזורים גדולים מאוד ולמרות זאת ההוראה של מנהל המרחב היא לסגור חשבון". כשנשאלה מה הברירה שלה סיפרה: "לצאת חוץ בנקאית. זה הרבה יותר יקר ולוקח לי מהנתח של הפרויקט והרווחים שלי ולכן גם מקשה עלינו להמשיך ולגדול, נאלצים להעסיק פחות אנשים ולא לקחת הרבה פרויקטים כי אנחנו לא יכולה לעמוד בהם".
"משרד האוצר ייתן חמישים מיליון שקלים לגופים מוסדיים שיתנו אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים"
שר הכלכלה אלי כהן שהאזין לדבריהם של השניים הגיב לסוגיה המורכבת והבהיר שהפתרון הוא להילחם בריכוזיות הבנקים: "אני חושב שמערכת הבנקאית בישראל היא ריכוזית ולכן אנחנו פועלים להגביר את התחרות. רק לאחרונה שר האוצר ואני הבענו בצורה נחרצת האחרונה את ההתנגדות לאיחוד בין בנק מזרחי ובנק איגוד. ברגע שיש פחות בנקים יש פחות תחרות וזה בא על חשבון הלקוחות שמקבלים פחות אשראי ואם כן מקבלים אשראי, זה בריביות גבוהות מאוד".
"אני לא מתעסק בנושא ספציפי של חברה כזה או אחר", הבהיר, "אנחנו לשחרר את הריכוזיות. חוץ מעצירת המיזוג, וחוץ מההפרדה של ישראכרט ולאומי כארד שצפויה להיות בשנה הבאה ולהגדיל את מספר השחקנים בשוק. בתחילת חודש אוגוסט יצא מכרז של משרד הכלכלה ומשרד האוצר שייתן חמישים מיליון שקלים לגופים מוסדיים שיתנו אשראי בלפחות מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים".
השר העלאה פתרון נוסף: "קרן ההלוואות בערבות המדינה מחלקת סכומים בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקלים לכ-6000 עסקים מידי שנה עבור אלו מי שלא מצליחים לקבל כסף במערכת הבנקאית. כיום הגופים המוסדיים מנהלים כספים שעולים בהיקפם על הסכומים שמנהלים הבנקים ולכן גם אותם אנחנו רוצים להכניס לתחום האשראי, זהו תחום שטוב לחוסכים שייהנו מריבית ומהצד השני ישתחררו פקקים במשק. עד היום הדברים נעשו במינון נמוך הרבה יותר. זו בשורה מאוד גדולה ומשמעותית כשאנחנו מכניסים את היד לכיס ונותנים חמישים מיליון שקלים כדי לעודד".
לסיום הוסיף: "אנחנו מפעילים כלי נוסף, במשך חצי שנה אנו בודקים את כל הבנקים בישראל, מי נותן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מה רמת הריבית ומה רמת השירות. אנחנו נמשיך לבדוק את זה כי אנחנו יודעים שהמדד הזה משפיע על העסקים מתוך מטרה לתת שירות טוב יותר".
עריכה: איתמר זיגלמן
