"סוף כל סוף נותנים לפונדקאיות לדבר"
הילה ביטון הייתה פונדקאית לפני כשנתיים • בעקבות מאבק הלהט"ב החליטה לדבר: "אני אירחתי את התינוקת ברחם שלי - שמחתי להחזירה להוריה"
חוק הפונדקאות מעלה שאלות רבות על סדר היום, בין השאר על תפקיד האם הפונדקאית, על המניעים שעומדים מאחוריו ועל התחושות הנלוות להבאת ילד לעולם, ומסירתו להורים אחרים. הילה ביטון (36), אימא לשתיים, השלימה לפני כשנתיים הליך פונדקאות, ושמחה לשתף את גיא פלג ב־103fm בדרך שעברה.
"אנשים טוענים שיש כאן ניצול של נשים, ושעלול להיגרם להן נזק מאוד משמעותי", פתח פלג, ושאל: "איך את מתייחסת לטענות האלה?"
"קודם כל, אני מאוד מוקירה את השעה הזו, שעה של לגרש את החושך, ושזה ככה מוצף בדעת הקהל. זו הזדמנות מאוד טובה להציג את התמונה הרחבה, ואני מודה על הבמה הזו", פתחה, "זה רחוק מניצול. אני יודעת שהרבה פעמים קשה לעשות את הניתוק בין נשים פונדקאיות במדינות עולם שלישי, אין ספק שיש מדינות שבהן פונדקאיות מנוצלות, אבל זה לא כך בישראל. המדינה השכילה לחוקק חוקים בנושא לפני 20 שנה, בהם החוק לנשיאת עוברים, שמקיים ועדות שמטרתן לשמור על הפונדקאיות מניצול ומעוד עוולות שעלולות להיות בדרך. כדי להיות פונדקאית זה תהליך מאוד מאתגר, לרגעים זה יכול להרגיש אפילו קורס טיס. חודשים ארוכים של אבחונים ביורוקרטיים, לרבות בדיקות רפואיות, דרך המצאת מסמכים פורמליים, שיחות עם עורכי דין ורופאים, אבחונים פסיכולוגיים וריאיון מול ועדה. זה תהליך מתמשך".
מדוע את הגעת לפונדקאות?
"לנו יש שתי בנות בהיריונות מאוד צפופים. לי זה בא בקלות, ולחברה שלי לא, היא הייתה מאותגרת פוריות. בהיסח הדעת ברגע חברי אמרתי לה, 'מה הסיפור? יש לך כבר עוברים, בואי אני אעשה לך ילדים'. לשמחתנו, היא הפכה להיות אמא אבל לי זה הפך לרגע מכונן, והבנתי שזה משהו שאני רוצה לעשות במסע שלי בחיפוש אחר משמעות".
המניע לא היה כספי?
"המוטיבציות אצל נשים משתנות. במקרה שלי לא ידעתי בכלל בתחילת התהליך שמעורב בזה כסף, זה הגיע מתוך חיפוש אחרי משמעות ורצון להשאיר חותם בעולם הזה. עם זאת, אני מכירה פונדקאיות רבות, והמניעים משתנים".
וזה לא פסול, אגב.
"נכון, וחשוב להדגיש שלא ניתן לצאת למסע כשהמוטיבציה היחידה היא לעשות כסף. מי שמחפשת לעשות כסף, זו ממש ממש לא הדרך. צריך להכניס את זה לפרופורציות. יש דרכים אחרות לעשות כסף מאשר להשקיע שנה וחצי-שנתיים בזה. אנשים עושים את החיבור בין הכסף לתוצאה, וחשוב להדגיש: לא קונים ילדים בכסף. התשלום הוא בסך הכל פיצוי על התהליך שהפונדקאית עוברת ועל הזמן שהקדישה לו, והוא שם גם את ההורים במקום חשוב של נתינה".
אני מתאר מעצמי שהפרידה מהתינוק...
"אני לא נפרדתי ממנה, אני החזרתי אותה להורים שלה, היא מעולם לא הייתה שלי. בשום שלב. התייחסתי לעצמי כאל מארחת ולרחם שלי כאל לב. שמחתי מאוד להחזיר אותה להורים שלה".
קיבלת ליווי פסיכולוגי אחרי?
"היה לי ליווי תוך כדי וגם אחרי, וזה היה מדהים. אנשים חושבים על הרגע של הלידה כעל שיא מאוד עוצמתי, אבל אתה יודע איזה כיף זה ללכת לישון לילה שלם אחר כך? אני המתנתי ללישון לילה שלם אחר, ולחזור לבנות שלי. מלכתחילה ידעתי שהיא לא שלי בכלל, ושהיא עכשיו בידיים טובות, והיה לי כל כך כיף לסגור את הדלת אחרי ולדעת שזהו. אני את שלי סיימתי".
את חושבת על פונדקאות נוספת?
"כן, ייתכן שאצא לעוד מסע ואני לחלוטין לא פוסלת את זה".
ואמא פעם שלישית?
"לא יודעת". (צוחקת)
עריכה: יניב מורוזובסקי
