חוק הלאום: "גזענות, אפליה, הדרה והדתה"
פרופ' מרדכי קרמניצר בכה בשידור והודה: "אני מתבייש שכך מגדירים את המדינה שלי, החוק הזה לא יכול להישאר על כנו"
משבר חוק הלאום: דקות אחרי השיחה שקיימו ענת דוידוב וינון מגל עם תא"ל (מיל') אמאל אסאד, שביקר את החוק בחריפות, עלה לשידור ב־103fm פרופ' מרדכי קרמניצר, אמריטוס למשפטים באוניברסיטה העברית, שפירסם מאמר נגד החוק בעיתון 'הארץ'. הדברים שאמר היו חדים וברורים, ולא אחת קולו נשבר ודמעותיו נשמעו מעבר לקו הטלפון. ענת וינון מיעטו להפריע לו לבטא את עמדתו.
"אני חושב שנשמעו דברים כדורבנות, לגמרי נכונים, לגמרי מובנים", פתח פרופ' קרמניצר, "אני חושב שמה שנאמר כאן, לפחות מה שאני שמעתי, זה מסר של השפלה שלא יכול להרגיש מי שרואה את עצמו חלק מהמדינה. בחוק המגדיר את המדינה פתאום הוא מוצא את עצמו לא קיים".
קרמניצר פנה לינון מגל, התומך בחוק, ואמר לו: "אם אתה היית במקומו, ינון, היית קופץ עד השמיים, ולכן השאלות שאתה שואל לגמרי לא מובנות לי. זה הדבר הכי מובן בעולם שכל אזרח במדינה רוצה להופיע במקום הזה שמגדיר את המדינה - ולא להיות מסולק. זה חוק משפיל, מזעזע, מטומטם, שכל אדם עם מצפון צריך לצאת נגדו".
הפרופסור שאל מדוע החוק מתייחס להתיישבות יהודית, אך לא מעלה על הכתב התיישבות דרוזית. ינון תלה את הדברים במגילת העצמאות ובהגדרת ישראל כבית לעם היהודי. קרמניצר, מנגד, הדגיש כי 70 שנה אחרי שהוקמה, המדינה חייבת להיות שוויונית כלפי כלל מיעוטיה והקבוצות השונות באוכלוסייה. "חלק מהאתוס שקדם למדינה מפסיק להיות רלוונטי", אמר קרמניצ'ר, "ינון, מה קרה למגילת העצמאות? מישהו מחק אותה או שכח אותה? צריך עכשיו שממשלת נתניהו תעשה מגילה משופצת הנוגדת את הרוח של הרצל וז'בוטינסקי, רוח שדיברה על מדינה של העם היהודי אבל מחויבת לשוויון אזרחי מלא.
"אל תספר למאזינים סיפורי מעשיות שהשוויון מופיע בחוקים אחרים", המשיך בקול רועד, "הוא לא מופיע בחוק כבוד האדם וחירותו, וזאת כי הציונות הדתית לא מחויבת לו. אנחנו המדינה היחידה בעולם הנאור שלא רוצה לכתוב בחוקת היסוד שלה שאנחנו מחויבים לשיוויון. אני מתבייש בזה בדיוק כמו האורח הקודם בתוכנית. אני מתבייש שכך מגדירים את זהותה של המדינה שלי".
// צילום ארכיון: יונתן סינדל/פלאש90
בהמשך אמר למגל: "אני פטריוט ציוני־לאומי לא פחות ממך. מדינת ישראל היא בעיניי התגשמות חזון לאומי - אבל מכאן ועד לתת יד לגזענות, לאפליה, להדרה ולהדתה - יש מרחק עצום. החוק הזה לא יוכל להישאר על כנו".
"מה זאת אומרת?" שאלה ענת, וקרמניצר השיב: "קודם כל יש סיכוי שבית המשפט ימחק אותו. כל חוק, הביטוי שלו הוא בזה שאפשר לשנות אותו, והכנסת תהיה חייבת לשנות את החוק הזה. זו חרפה שאי אפשר יהיה להשלים איתה".
לסיום שב ופנה לינון מגל וקרא לו לשנות את עמדתו בנושא: "אתה צריך להצטרף להתנגדות לחוק הזה, בדיוק כמו כל אדם הגון בימין כמו משה ארנס ודן מרידור".
עריכה: יניב מורוזובסקי
