באר שבע שוב על הפנים
דני דבורין על משחק אלוף האלופים, שהוכרע אמש (ש'), ובצדק, לזכותה של הפועל חיפה, שנהנתה ממשחק אימון מצוין
מאמן הפועל חיפה בכדורגל, ניר קלינגר, התלונן בסוף השבוע על כך שקבוצתו אולצה לשחק בגביע 'אלוף האלופים', יומיים בלבד לאחר משחקה במסגרת מוקדמות הליגה האירופית. זה לא מנע ממנה לקטוף אמש (ש') את התואר, בזכות ניצחון מוצדק על הפועל באר שבע, הגם שהושג בבעיטות הכרעה מ־11 מטרים. קלינגר לא ידע אז עד כמה באר שבע חלשה. בסיכומו של דבר התברר לו שקבוצתו, מעבר לזכייה באלוף האלופים, נהנתה ממשחק אימון מצוין.
מנגד, אלופת ישראל שוב הייתה צל של עצמה. היכולת שהציגה הסבירה מדוע היא הובסה 5:0 בידי דינמו זאגרב. הייתי אומר זאת גם אם היתה מנצחת את חיפה.
אנחנו בדיוק שבועיים לאחר משחק גמר גביע העולם בכדורגל, בטורניר ששב והוכיח עד כמה המהירות היא גורם משמעותי, אולי המשמעותי ביותר במשחק.
לבאר שבע היה בהרכב הפותח שחקן אחד, מאור מליקסון, שיודע זאת. תנועתו מהירה והוא חותר קדימה מבלי להתמהמה, כמי שמבין את המשחק. כל האחרים (פרט לחן עזרא שנכנס כמחליף) נראו לי כמי שמשקולות על רגליהם. ההגנה היא זוועתית, ובמיוחד מרכזה הפרוץ לכל רוח.
כשהכדור בשליטתה היא אינה ממהרת, אלא להפך: מעכבת ומאיטה את המשחק. שיר צדק, כדוגמא, נוהג להתקדם בצעדי הליכה, ופעמים רבות למדי העדיף מסירות רוחב.
אמנם באר שבע החזיקה בכדור דקות לא מעטות - אבל מבחינתה זה היה ביזבוז זמן משווע.
אם כך נראית אלופת ישראל, על שלל שחקניה החדשים, כאשר היא מתמודדת בזירת אירופה, אזי בעיה גדולה רובצת לפיתחה. מובן שהיכולת שהציגה לא תספיק לזכייה באליפות ישראל, ועליה להתייחס לכך כאל תמרור אזהרה.
גם מחזיקת גביע המדינה, הפועל חיפה, לא הפגינה כדורגל משובח - ובכל זאת היא היתה קלילה ורעננה בהרבה מהאלופה. בשתי מילים: כל הכבוד.
