לא כל יום פורים
דני דבורין על הדרבי של חיפה, שהסתיים אמש (ב') בניצחון מכבי בבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה
אמש, כשנשמעה שריקת הסיום ל־90 הדקות בדרבי הכדורגל של חיפה, והקבוצות החלו בבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה, נזכרתי במשחק אלוף האלופים. הוא נערך ב־28 בחודש שעבר, והפועל חיפה גברה בו 4:5 על הפועל באר שבע בבעיטות הכרעה. והנה, שוב התברר שלא כל יום פורים, כי האדומים הבקיעו בדו־קרב הפנדלים של הדרבי רק שני שערים, לעומת 3 הבקעות של שחקני מכבי. התוצאה 2:3 העלתה, איפוא, את הירוקים לגמר גביע הטוטו.
חשוב להדגיש שהמשחק הזה ייזכר בעיקר הודות למפגן השוערים של שתי הקבוצות בבעיטות ההכרעה מ־11 מטרים. מי שחתום יותר מאחרים על כרטיס העלייה לגמר הוא השוער גיא חיימוב, שאלופת ישראל ויתרה עליו לטובת מכבי חיפה. כבר במשחק הבכורה שלו במדיה, הוא זינק בנחישות ותיסכל מאוד את בועטי הפועל, שגילו עד כמה קשה להכניעו אפילו ממרחק של 11 מטרים. לא בכדי עטו עליו חבריו לקבוצה כדי לחבקו בסיום דרמת הבעיטות מהנקודה הלבנה.
בעניין זה אציין שלא פעם שוערים נוהגים לצאת במהירות קדימה מקו השער עוד לפני ביצוע הבעיטה. אמנם חוקת המשחק אוסרת זאת, אבל השוערים מעריכים, כנראה, ששופטים ימעטו לפסוק על בעיטה חוזרת. אתמול החליט השופט פעם אחת בלבד על בעיטה חוזרת לעברו של חיימוב, וראוי שגיא יימנע מכך בעתיד. לא שכחתי את שוער הפועל, רן קדוש, שהצטיין אף הוא באותו דו־קרב, למרות שבסיכומו של דבר, הדבר לא מנע את הפסד קבוצתו.
עוד לפני דרמת הנקודה הלבנה, הצליחה הפועל, בדקותיו האחרונות של המשחק, להשוות ל־1:1, כשבשורותיה רק 10 שחקנים. השער הזה הובקע בקלות רבה מדי, והצביע על בעיותיה של קבוצת מכבי שנותרו כשהיו. לא סתם יעקב שחר התרגז - ואלה היו תמונות שמצלמות הטלוויזיה דאגו כמובן לא לפספס.
