אמש (ד') נמצאו חבילות עם חומר נפץ בתיבת הדואר במשרדו של נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה בוושינגטון ובביתם של הזוג קלינטון בפרברי ניו יורק, וכל זה קרה יום אחרי שגם מחוץ לביתו של המיליארדר היהודי ג'ורס סורוס התרחשה תקרית דומה; בבית הלבן ובמשרדי CNN נמצאו חבילות חשודות, מה שחולל דרמה בשידור חי כשהמגישים פונו מהאולפנים ועברו לשדר מבחוץ; ברק פלד, חבלן משטרה לשעבר, ונצ"מ (דימ') אבי דוידוביץ', סגן ראש היחב"ל לשעבר וקרימינולוג, נדרשו לנושא המעטפות החשודות והסבירו איך זה עובד.
ברק פלד, חבלן משטרה לשעבר אשר טיפל בלא מעט מקרים דומים, סיפר לברהנו טגניה וגלעד שלמור ב־103fm על התהליך לנטרול החפץ החשוד: "נתקלתי בתושבים שחשדו שהגיעה לידם מעטפה שנראית שונה משולח לא מוכר, או בחבילה שהגיעה ממישהו שהם לא מכירים. את המעטפות החשודות העברנו בשיקוף שהראה מה יש בפנים - כמו בצילום רנטגן. הטיפול בחבילה החשודה חייב להיות מיידי ובמקום, או במקום מרוחק וממוגן.
"תושבים שחושדים במעטפה שהגיעה בדואר או נתקבלה על ידי שליח, ויש בה משהו מוזר כמו כתמי שמן או גוש בולט - צריכים להתקשר למשטרה, להזמין חבלן ולא לגעת בחבילה עד להגעתו של החבלן", הבהיר פלד.
כמה חומר נפץ אפשר להכניס לתוך מעטפה? ובכן, מספיק בשביל לגרום ללא מעט נזק. "החומר יכול לפגוע באדם שפותח את המעטפה, ואם יש סביבו אנשים אז גם הם יכולים להיפגע", אמר פלד והוסיף כי גם כמות קטנה של 17 גרם חומר נפץ שמוחדר לפלאפון, למשל, יכולה לגרום לפגיעה רצינית - ולא רק לצפצופים באוזן.
המנגון של המעטפות המתקתקות הוא בדיוק כמו אותו המגנון שהיה מוכר בעבר עת נשלחו מעטפות מזמרות - בעיקר בימי הולדת. פלד: "יש מעטפה שברגע שפותחים אותה לשניים, המנגון בה גורם להפעלת הנפץ".
ובכל זאת, אדם ששולח מעטפה כזאת לוקח סיכון - הרי הוא משקיע בהטמנת הפצצה ויש לו שאיפה שהיא תעבוד, אבל שליחת המעטפה יכולה להיות עסק די אקראי כיוון שלא יודעים מי יקבל אותה, מי יפתח אותה בפועל ומי האנשים שיהיו בסביבה. לדברי פלד, מחבל ששולח מעטפת נפץ משגר מספר מעטפות כאלו ומקווה שאחת מהן תעבוד. "מה גם, שכאן אין סכנה למחבל עצמו", סיכם.
נצ"מ (דימ') אבי דוידוביץ', סגן ראש היחב"ל לשעבר וקרימינולוג, ניסה להבין את המניע מאחורי שליחת המעטפות שנשלחו לאישים הבכירים בארצות הברית: "אם אנחנו מדברים על דברי דואר ממוקדים בשדה הפלילי, ומוציאים מהדיון את השדה הטרוריסטי והמדינתי - זו תופעה יחסית נדירה כיוון שקל יותר למבצעים להשתמש במטעני נפץ ולמלכד בתים ומכוניות.
"גם בארץ קרו מקרים של מטעני דואר ממולכדים", סיפר דוידוביץ', "בשנת 1975, מיכאל אוחיון, מש"ק בחיל ההנדסה, קיבל לביתו הודעה שמחכה לו חבילה בדואר. הוא הלך להביא את החבילה עם אימו, ובעצם היה מדובר במטען ממולכד שהרג אותו על המקום. למרות מאמצים גדולים שהושקעו, המקרה הזה לא פוענח. בחבילה השתמשו באמצעי חבלה ובטכניקות צה"ליות, כך שכיוון החקירה היה שמישהו מפקודיו בחיל ההנדסה - שהתמחה בתחום, עשה את זה כנקמה".
מה גורם לאדם נורמטיבי לשלוח מעטפת נפץ? האם אותו אחד חושב שהוא לא ייתפס וכל רצונו הוא רק להפחיד את הנמען? דוידוביץ' סבר כי השאלה הזאת יכולה להיות נכונה עבור מגוון רחב של אנשים שמחליטים לבצע פשע, כאשר המוטיבציה שלהם היא שנאה או נקמה. "הנקמה יכולה להיות בגלל סכסוך אישי, או נקמה על רקע חברתי - כלומר אדם שמרגיש שהבנקים והממשלה דופקות אותו, אז כנקמה הוא שולח חומר נפץ".
בינתיים בארצות הברית, האף.בי.איי והשירות החשאי כבר החלו בחקירה למציאת שולח המעטפות, בתקווה שבקרוב כולנו נדע האם התיאוריה של מתנגדי טראמפ נכונה ולפיה אותם אנשים שקיבלו מעטפות חשודות הם האנשים שטראמפ לא מחבב במיוחד, או שמא מדובר במעשה נבזי של אחר.
עריכה: מיכל דאבי