מחאות גוברות ביישובים הדרוזים ברמת הגולן: התושבים מתנגדים לנורמליזציה עם ישראל ומוחים על כך שרק לעשרים אחוזים יש את הזכות להעמיד את עצמם להיבחר. ענת וינון שוחחו עם ספאא פרחאת, עיתונאית ומגישת התוכנית 'מה בשטח' ברדיו צפון 104.5, ועם יחיא אבו סאלחה, תושב האזור.
ספאא פרחאת דיווחה על המתיחות הגדלה בכל המגזר, ובמיוחד באזור רמת הגולן. משמר הגבול כבר יצאו לאבטח את המצב. אז על מה בכלל מוחים הדרוזים בצפון? פרחאת הסבירה: "רק לעשרים אחוזים יש את הזכות להעמיד את עצמם להיבחר. בעבר, ראש הרשות האחראי על האזור היה ממונה מטעם משרד הפנים. ברגע שהממשלה החליטה על בחירות - התושבים לא היו מוכנים לכך. מבחינתם האזור הזה כבוש. בשנת 1967 הם הפכו להיות אזרחים שמחזיקים בתעודת זהות ישראלית ללא אזרחות. הם חיים בבלבול מסויים.
"חשוב לציין שהסורים הישראלים שיושבים ברמת הגולן כן רוצים להיות אזרחים במדינת ישראל. הבעיה היא שהם מסתכלים על הגבול ורואים שבשאר אסד חוזר ומתחזק, וזה מבלבל אותם".
באופן שמעורר לא מעט שאלות, לא פחות מתשעה מועמדים פרשו מהמירוץ. פרחאת סיפרה מה היה - ככל הנראה, הגורם לעזיבה ההמונית: "השייחים הטילו חרם דתי. עדיין נשארו מתמודדים, אבל האווירה מתוחה מאוד".
בשלב הזה הצטרף לשיחה יחיא אבו סאלחה, תושב האזור. ינון תהה מדוע הדרוזים בגולן מתעקשים להיות אזרחים סורים: "מה, אתם לא רואים מה קורה בסוריה בשנים האחרונות? למה לא לעשות בחירות מסודרות ולהיות אזרחי מדינת ישראל?"
"השאלה היא לא על אזרחות, אלא על הבחירות", השיב סאלחה וביקש לתקן את דבריה של פרחאת, שטענה כי לעשרים אחוזים יש את הזכות לרוץ בבחירות: "רק לחמישה אחוזים מתושבי רמת הגולן יש תושבות ישראלית. דיברתי עם אחיות שלי במג'דל שמס, והן סיפרו שפחות מ־55 אנשים באו לקלפי, כלומר פחות מרבע אחוז. נראה לך שזה דמוקרטי? זו לא דמוקרטיה. אנחנו דוחים את הבחירות באופן מוחלט".
אם כן, מי יהיו האנשים שינהלו את הישובים הדרוזיים? סאלחה הציע להחזיר את השליטה לאנשי הדת, ואמר: "לאורך חמישים שנה המדינה מינתה ראשי מועצה מקומיים - אז שתמשיך ככה. אני לא מאמין בבחירות. אין לנו שום קשר עם המועצה המקומית חוץ מענייני מים, חשמל וארנונה. אין לנו אזרחות ישראלית. למה? זאת כבר שאלה אחרת. בינתיים אנחנו נמצאים בשטח כבוש.
"כשרק רבע אחוז מהאוכלוסייה בוחרת - זה ממש לא דמוקרטיה", סיכם סאלחה.
עריכה: מיכל דאבי