מו אלאך התפטר וחרושת השמועות חוגגת
דני דבורין שאל מדוע הפועל באר שבע ידעה להשיג את אוגו ואת וואקמה - ומכבי חיפה לא?
התפטרותו של מו אלאך ממכבי חיפה אינה פותרת את בעיותיה של הקבוצה. משום מה התחושה שמוקרנת, לפחות בחלק מהתקשורת, היא שעכשיו יתחילו לזוז דברים, ומכבי חיפה תצא לחיים חדשים. חיים טובים יותר.
די לקרוא את שמות המאמנים המועמדים, כביכול, להגיע לקבוצה, כדי לחשוב שישנן פיתרונות ושהבעיה היא רק במאמן. לכן בלית ברירה אני חוזר על דברים שנאמרו ונכתבו מזמן. מאמנים באו למועדון והלכו, אבל כמעט דבר לא השתנה. בל נטעה: לא אלאך ולא רוטן הם שהפכו קבוצת כדורגל גדולה לקבוצה הרחוקה כל כך מפיסגת הטבלה. האם הזיכרון הקולקטיבי הוא כה קצר? עד כדי כך קצר?
דבר אחד ברור לי לחלוטין: מזמן אין לה כדורגלנים גדולים! ואני מתכוון לשחקנים שעושים את ההבדל. עדיין תקציבה גדול מאד ואמור היה לשנות את המצב. מסכומים אלה היינו צריכים לקבל למשל זרים טובים יותר. הרבה יותר. אם טוני וואקמה וג'ון אוגו היו לובשים את מדיה, ומשתפים פעולה, חושבני שהשיפור היה מיידי ומדהים כאחד. אז למה הפועל באר-שבע כן הצליחה לעשות זאת ולפגוע בול לפני עונות אחדות – וחיפה לא?
וזו רק דוגמא אחת. כי להצליח בהבאת זרים, פרושו של דבר לשנות את התמונה מקצה לקצה. פעם מכבי חיפה ידעה לעשות זאת ואינני רוצה לשוב ולהזכיר כמה מהשמות שסייעו לה לשחק נפלא. כולם מכירים אותם.
תחת זאת מתמקדים בשאלת המאמן, שאולי יגיע, כאילו הוא זה שבמו ידיו יציל את המולדת, ויביא בקרוב אליפות.
אשרי (המאמן) והמאמין.
