גוטמן קיבל את חדרה כמתנה בהזמנה
דני דבורין על הפרמיירה של המאמן במכבי חיפה, וגם: דעתו על גילי וורמוט ועל חלוצי הפועל תל-אביב
שלוש הערות בעיקבות משחקי אתמול (שבת) בליגת העל בכדורגל.
א. מכבי חיפה. אלי גוטמן ידע בדיוק מתי להגיע לקבוצה. עם כל הכבוד להפועל חדרה, ובאמת יש כבוד, לפתוח מולה את הקדנציה שלו באימון הירוקים, זוהי מתנה בהזמנה. האם הוא היה מוכן להגיע לתפקיד, למשל, היישר למשחק חוץ מול מכבי תל-אביב?
אחרי הכל חשוב לדעת שכל עוד מכבי חיפה אינה שותפה למירוץ האליפות, ואינה משחקת כדורגל משובח, עבורה תהיה זו עונת ליגה מאכזבת. בטח כאשר מרבית הקבוצות רחוקות מאד מלהרשים.
ב. הפועל חיפה הפסידה אמש 2:0 לבני יהודה תל-אביב, מה שאולי יכול , בין היתר, להסביר מדוע ברח ממנה המאמן ניר קלינגר. אבל קלינגר אינו כאן הנושא המרכזי. כי הופתעתי שגילי וורמוט נכנס לשורותיה כמחליף רק בדקה ה- 82. אם וורמוט טוב כדי לשחק לא יותר משמונה דקות (פלוס תוספת זמן) במדי הפועל חיפה, אזי הכי נכון היה להגיע למסקנה שהקבוצה בכושר פנטסטי. אולם היא לא. ואם שחקן מחונן כמוהו נמצא על הדשא בדקות האחרונות בלבד, ראוי שיחפש לו קבוצה אחרת.
ג. הפועל תל-אביב, מצב נתון: עד כה עם חמישה שערי זכות. חמישה שערים בעשרה מחזורי משחקים הם מעט מדי. יבול דל, המתאים סטטיסטית לחצי שער למשחק.
כששחקני הכדורסל של עירוני נהריה החטיאו לפני ימים לא רבים את כל 26 הזריקות מטווח שלוש, הצעתי להם להישאר באולם בתום האימון, ושכל אחד מהם יזרוק מאותו טווח 500 פעמים לעבר הסל. ואם חלוצי הפועל תל-אביב אינם יודעים היכן ממוקם השער, על כל אחד ואחד מהם להתאמן בבעיטות לעבר השער ולזכור בעיניים עצומות היכן הוא מוצב. ולידיעתם: בכל מגרש הוא תמיד נמצא באותו מקום.
