מירב כהן, תושבת קיבוץ עין השלושה, סיפרה על הלילה הקשה שעבר עליה, על משפחתה ועל הסובבים אותה. בשיחה עם ענת דוידוב, ינון מגל ואראל סג"ל הפנתה אצבע מאשימה כלפי הממשלה, אשר לדבריה שכחה את הנגב המערבי.
"אנחנו מתמודדים עם המצב", סיפרה מירב כהן מקיבוץ עין השלושה. "הלילה היה שקט יחסית, והיו רק חמש אזעקות. קטן עלינו".
לתושבים בקיבוץ יש בסך הכל חמש שניות מרגע הישמע האזעקה לתפוס מחסה במרחב מוגן. אם כן, מירב ומשפחתה העבירו את הלילה בממ"ד. "כבר 45 שנה שאני פה, והפעם אני מרגישה 'דה ז'ה וו'. היום לפני 6 שנים היו אותם ימים, חווינו אותן חוויות ושמענו את אותם דיבורים. הכל אותו דבר ואנחנו עייפים כי לא מתקדמים לשום מקום.
"אם היינו מתקדמים לקראת איזה משהו או הייתה מטרה או אסטרטגיה ויעדים, היינו אומרים 'יופי, סוף סוף נזכרו בנו ועכשיו ישנו את המצב'. נגיד ועכשיו נצא לעוד מבצע - אוקיי, אבל מה אחר כך? עוד שנתיים שוב נהיה באותו מקום?"
האם כתושבת האזור חושבת מירב שעל צה"ל לפתוח במבצע צבאי נרחב, להפיל את החמאס ולכבוש את עזה? "לא, אני רק רוצה שקט", ביקשה. "אני חושבת שצריך לצאת למבצע עם יעדים ואסטרטגיה, להגיד מה אנחנו רוצים להשיג ומה אנחנו מוכנים לתת כדי להשיג את זה".
כהן סיפרה כי היא ומשפחתה כבר הכינו את המזוודות ומתכוונים לעבור לשהות במרכז בתקופה הקרובה. "אנחנו לא שומעים רק את הנפילות של הטילים, אלא גם את הכניסות של צה"ל לרצועה. אנחנו שומעים את הטנקים, והמסוקים חגים לנו מעל הבתים ויורים. אנחנו באזור מלחמה", הדגישה.
"זה לא מקום להיות בו, כך שכנראה נעזוב למרכז. קיבלנו הצעה ממשפחה שאנחנו לא מכירים. כיף או שלא כיף לראות את הפער בין העם שמחבק, אוהב, מזמין, חם ותומך לממשלה שאני לא יודעת אם שמו לב - אבל יש פה תושבים בעוטף עזה. אני לא בטוחה שהם ערים לעובדה הזאת. אני מרגישה שקופה", הודתה כהן והמשיכה לתקוף את הממשלה וביקשה שיגיע השינוי המיוחל והשקט יחזור: "יש אנשים שחושבים שהעוטף זה כלניות ושדות, אבל יש כאן גם אנשים, וכדאי להזכיר את זה למי שאמור לדעת".
עריכה: מיכל דאבי