"הפרח של הבית הלך. הוא כבר לא יחזור לנו"
דודתו של סמל אביתר יוספי ז"ל: "איך שאימו ראתה את הפרצוף של הבן שלה היא חיבקה ונישקה אותו. אני לא יודעת איך היא יכולה לעמוד על הרגליים"
צילה בבקוב, דודתו של סמל אביתר יוספי שנהרג אתמול בנחל חילזון, סיפרה בכאב על אובדן האחיין האהוב עליה. בשיחה עם אילה חסון שיתפה כיצד שמעה את הבשורה המרה.
"הייתי בעבודה, קיבלתי טלפון מאחותי הקטנה ששאלה אותי אם אני יודעת מה קרה. אמרתי שלא והיא סיפרה לי שהבן של אחותי נהרג. הרמתי טלפון לאחותי והיא הודיעה לי שהיא שמעה על זה ומקווה שזה לא נכון".
איך היא שמעה את הבשורה?
"היא נסעה ביום ראשון לאילת לצורך לימודים, בעלה התקשר אליה והיא הוחזרה לביתה ביום שני להלוויה. האבא עמד לצאת מהבית ואז הגיעו שני קצינים שסיפרו לו על האסון".
אז הם לא גילו זאת דרך שמועות אלא דרך ההודעה הרשמית. מסכנה, אני לא רוצה לדמיין מה עבר עליה בדרך חזרה מאילת.
"את לא מתארת לעצמך. איזה מוות מיותר זה היה. אני לא יודעת למה החיילים הגיעו לשם, הזהירו אותם, עטפו את הניווט הזה בגדר כדי שלא ייכנסו אנשים ובכל זאת הם נכנסו לנחל. סתם הילד הלך והמשפחה נהרסה".
את יודעת מי נתן הוראה לא להיכנס לנחל ומי כן עשה זאת?
"מאתמול באים אלינו כל כך הרבה חיילים, אנחנו שואלים והם אומרים שהם לא יודעים. או שהם לא יודעים או שהם לא אומרים את כל האמת".
חיילים בניווט הם כל אחד לעצמו. הם לא יכולים להעיד על משהו שהם לא היו נוכחים לו באופן אישי. גורם רשמי מהצבא שוחח עם ההורים?
"בינתיים לא. לא אמרו שום דבר. אחותי הגיעה אתמול עם המטוס הצבאי לזהות את הגופה בצריפין. איך שהיא ראתה את פרצופו של אביתר היא חיבקה ונישקה אותו. אני לא יודעת איך היא תעמוד עכשיו על הרגליים. הוא היה פרח של הבית שנקטף. הפרח של הבית הלך ולא יחזור. 2,000 איש הגיעו להלוויה. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה. הוא היה ילד ממושמע, אהב את הצבא, אהב את להתפלל בבית הכנסת. זה היה האחיין האהוב ביותר עליי. מי יתקשר אליי לומר לי שהוא מתגעגע? עצוב לנו מאוד. המשפחה נהרסה, אנחנו עוזרים אבל לא יודעים מה יהיה אחרי השבעה. לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה. כבר היה מקרה אחד בנחל צפית שבו תלמידי תיכון נהרגו בנחל. אני לא מבינה איך זה קורה פעם שנייה. לא לומדים לקח מהדבר הזה?"
עריכה: איתמר זיגלמן
