הפרקליטות פנתה לגלי צה"ל ודרשה שלא לפרסם חומרים נוספים ללא אישור מהטלפון של אפי נוה - מה עומד מאחורי צעד חריג זה והאם שטייף פעלה כחוק בימים האחרונים? עו"ד רמי תמם, מומחה לעבירות סייבר ופרקליטות, ניסו לענות על שאלות אלו ואחרות.
"בעניין הזה יש כמה מישורים משפטיים. מכשיר טלפון הוא מחשב שחלק על חוק המחשבים. חדירה למחשב מצריכה צו שמאפשר חיפוש מיוחד. טלפון נייד מזוהה יותר אישית אז קשה לומר שיש הסכמה כזו או אחרת לחיפוש בו כי יודעים למי הוא שייך. ברגע שחודרים לטלפון נייד שלא כדין ולא על פי צו המשמעות היא עבירה שעונשה מאסר עד שלוש שנים על פי סעיף 4 לחוק המחשבים. ברגע שמבצעים גם פגיעה בפרטיות העונש קופץ ל-5 שנות מאסר".
כששוטר מקבל צו מבית משפט לחיפוש, מדובר בצו כללי או שמגבילים אותו לעבירה בגינה הוא קיבל את הצו?
"ההליך של חדירת המחשבים הוא מאוד מבוקר. ההליך של חדירת המחשבים הוא מאוד מבוקר. יש פרוטוקולים מסודרים של עבודה. חיפוש לא נעשה בצורה גורפת הוא נעשה בדרך כלל על פי מילות מפתח שמסתכלים רק בהן. כשחוקקו את חוק המחשבים בשנת 1995 ידעו כמה מידע המכשיר הזה מכיל שנוגע בכל תחומי החיים ולכן הגבילו את הרשויות והבהירו שהחיפוש יתבצע על ידי חוקר מחשב שהוסמך לכך. לא כל שוטר יכול לחדור לטלפון".
פה קרה דבר מדהים. אנשי גלצ דיברו על כך שיש להם חומרים מטורפים שהם לא רק ברמה הפלילית אלא גם ברמה האתית לא תקינים. שיחות אחרות שקיים הם פרטיים.
"כמדובר במכשיר של עורך דין אתה אחת על כמה וכמה מוגבל. תארו לכם כמה ראיות של לקוחות אחרים של אותו עורך הדין נמצאים בטלפון ויכולים להיחשף. גם החיסיון שלהם נפגע כעת. הדבר הזה הוא תקדימי ובעייתי. טלפונים יכולים להיגנב בהמון הליכים אזרחיים. חוק הגנת הפרטיות כמעט ולא נותן הגנות. אם התקדים הזה יאושר אנחנו נגיע לשיטפון של גניבת טלפונים, חדירתם וחשיפת המידע".
מספיק שמצאתי איזו עבירה, אני מכשיר את הגניבה בדיעבד על סמך הפישינג שביצעתי בטלפון
"לך תדע מה עוד ניתן למצוא במכשיר. אם בית המשפט הנחה אותך משהו מסוים ואני מצאתי משהו אחר אצטרך לחזור לבית המשפט כדי לבקש הרחבה של הצו. תבינו כמה המשטרה מוגבלת כשהיא מבצעת חיפוש במחשבים, ובעיקר במחשבים של עורכי דין".
אז מה קרה כאן שהפרקליטות אפשרה את הדבר הזה בצורה כזו?
"אני לא יודע מה המניעים שהכשירו את זה. אני יודע שבעבירות מאוד קיצוניות הזכות לפרטיות נדחית. הבנתי מהתקשורת שהחומרים הושגו באמצעות מומחה שפרץ למכשיר. ברגע שהחומרים הופקו בצורה הזו יש פגיעה חזקה במשקל של הראיות הללו. סנגור מוכשר יכול להכשיל ראיית ס.מ.ס כזו בבית המשפט כי יש הרבה נתונים שעוברים איתה. לך תדע מה היה ומה לא היה. מה נמחק ומה נשאר. אני בהחלט תמהה על האצבע הקלה ההידק".
בהמשך, אבישי גרינצייג, הכתב המשפטי של 'מעריב', שוחח עם אראל סג"ל על הפן העיתונאי של הדס שטייף בפרשה והתייחס לשאליתות ששלח צוות התוכנית לדוברות גל"צ ולהדס עצמה.
"אנחנו שלחנו אתמול שאילתות לגלי צה"ל ולדוברות גלצ. שאלנו האם הדס שטייף הייתה מקור משטרתי, האם היא התלוננה במח"ש בעבר על חדירה למכשירה הנייד בפרשה אחרת והאם הועברו חומרים מהנייד של אפי נוה למקור מחוץ לגלי צה"ל ובפרט לבכיר בחדשות עשר לשעבר. התגובה שקיבלנו היא: "הקשר המתואר בין כתבת גלי צה"ל למשטרת ישראל הוא מופרך, שקרי ומגוחך. התלונה במח"ש לא נוגעת לניצב בדימוס בר לב והפרטים שבידינו אינם מדויקים. המידע לא נמסר לעיתונאים מכלי תקשורת אחרים, המידע הועבר לרשויות מוסמכות".
עריכה: אתימר זיגלמן