הכל מותר במסגרת החקירה?
עו"ד טלי גוטליב זעמה על הפריצה לטלפון של עו"ד אפי נוה: "במדינה מתוקנת אפשר לקחת טלפון רק בשל חשד לביצוע עבירות פליליות?!"
לעו"ד טלי גוטליב, מומחית לדין פלילי, יש בטן מלאה לגבי ההתנהלות של רשויות החוק ושל כתבת המשטרה של 'גלי צה"ל' הדס שטייף בפרשת אפי נוה. בפני ינון מגל וענת דוידוב היא השמיעה את משנתה בנושא.
"אתם לא מבינים את גודל החרפה הזוועתית הזאת, אני לא מוכנה להשאיר להכרעה של בית משפט אם זה קביל או לא קביל. אני לא מוכנה במדינה המתוקנת שלי במאה ה-21 אפשר לגנוב את הטלפון שלי מהתיק עקב כך שיש לך חשד שאני במבצעת עבירות פליליות ואחרי שתפרצי לי אותו תשתמשי בהם כנגדי. במדינה הנורמלית החופש לפרטיות היא הראשונה במעלה. היום זה קרה ליו"ר הלשכה ומחר זה יכול לקרות לכל אחד אחר עקב רכילות. ואתם מתווכחים על איך מתמנים שופטים".
ענת: "זה מה שחשוב בסוף".
"ממש לא. ראייה קבילה או לא זה דבר שצריך להיות קבוע בחוק. אני לא מוכנה שזה יהיה נגזרת של החלטה של פרקליט מדינה שנותן חסינות או שופט שמחליט אם להתיר ראייה או לא".
ינון: "את חושבת שמדובר באג'נדה אישית להפיל את אפי נוה?"
"אני לא יודעת. אנחנו יודעים היום שמה שכתבתי לפני שבוע התברר כנכון ומה שכל החשדות הם כלום ושום דבר. השופטת שמונתה בכלל לא מונתה במשמרת של נוה. כעת טוענים ש'רוחו השפיע על הוועדה'. הרוח שלי משפיעה על מישהו? אין כאן בדל של חשד אלא רכילות צהובה והרס של חיים של אדם".
ינון: "עבירה של פריצה לטלפון היא חמורה הרבה יותר".
"ברור. זו עבירת פשע חמור. אם יש למישהו אינטרס להקשיב לקו שלי זכאי לעשות זאת על פי חוק?".
ענת: "אליקים רובינשטיין, שהיה היועץ המשפטי לממשלה אמר בעניינו של ליברמן שהמשטרה פעלה בלהיטות יתר".
"המשטרה אף פעם לא פועלת בלהיטות יתר (בציניות). במיוחד כשאת סלב. ענת אני מבטיחה לך שאם מישהו יחשוד בך במשהו יהיה לו מאוד כיף לבוא איתך בחשבון. יביאו אותך לשולחן וירקדו לך על הדם".
ענת: "אבל המשטרה השיגה אישור".
"זה לא אישור. נו די. היא השיגה אישרור. גם אם הייתי שופטת הייתי נותנת אישורים בדיעבד כי החוק מאפשר לי לעשות זאת".
ענת: "אז צריך לשנות את החוק?"
"ברור, אתם רוצים מובהקות של שמירת זכויות אז החוק יהיה כזה שכל שהושג מתוך פגיעה בפרטיות תהיה בלתי קבילה בעליל אלא עם כן נחקרות עבירות ביטחון".
ינון: "אבל יש את חוק הפרטיות היום, אסור לפרוץ היום לטלפון".
"בחוק כתוב שראייה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות היא לא קבילה אלא אם בית המשפט התיר אותה מנימוקים שהוא ירשום. אני אשפית במילים ואני יכולה לנסח נימוק שיכשיר את הראייה. להשאיר את ההכשרה הזאת לידיהם של שופטי ישראל? אני מציע לתקן את החוק כמו בארצות הברית. כל ראייה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות תהיה בלתי קבילה. למשטרת ישראל יש מגוון יכולות לבצע חקירות. יש כל כך הרבה שיטות, אם רוצים להחשיד אדם שיתאמצו ויעבדו כדי להשיג ראיות ואל תיתנו לחרפה הזאת להימשך שיכולה לבוא מחר עליי ועליכם".
ינון: "נהיינו חברה פושעת". ענת: "אל תגזימו, זה מקרה קיצון".
"זה לא מקרה קיצון ענת. בתור מי שכבר 20 שנה בתחום אני יכולה לומר שאני רואה חקירות פוגעניות ורמיסת זכויות אדם כי הכל מותר. בדרך להשגת ראיות מותר הכל כולל לבצע חיפושים לא חוקיים. במקום שאנחנו נמצאים רק אנחנו יכולים לדאוג לעצמנו. אם אנחנו לא נעשה זאת עם חוק שישמור על הזכויות שלנו – אף אחד לא יעשה את זה".
עריכה: איתמר זיגלמן
