וואטסאפ VS פייק ניוז
אפליקציית המסרים החליטה להגביל את אופציית העברת ההודעות לחמישה אנשים בלבד • ריאיון עם ד"ר תהילה אלטשולר, שהסבירה מה הסיבה לשינוי המשמעותי
אז למה החליטה אפליקציית וואטסאפ על שינוי מהותי בהגדרות? ככל הנראה בגלל המהירות שבה הודעות שקריות מתגלגלות, אבל לא רק; ד"ר תהילה אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה דווקא תומכת במהלך.
"לא מדובר כאן רק בידיעות שהן פייק ניוז והפצת מידע שקרי אלא גם על ספאם, שמועות שווא, הודעה על אסון בטרם מגיע למשפחה תוך הפצת ביטוי שנאה, סודות ביטחוניים ותמונות פוגעניות. הניסיון לשים את הרגל על הוויראליות הוא מגיע מהקשרים רחבים. אנחנו צריכים להסתגל כי אנחנו לא תמיד מבינים ששיתוף משהו פוגעני או לא אמין אינו שונה מלזרוק זבל דרך החלון של האוטו. שניהם מזהמים את המרחב הציבורי.
"הודו, כמו ישראל, היא מהמדינות יש בהם הטמעה מאוד עמוקה של האפליקציה. בהודו יש כ-200 מיליון משתמשים ואחרי שקרו שם מקרים שאנשים מתו בגלל שמועות שווא פייסבוק, שהיא חברת האם של וואטסאפ, החליטה לעשות ניסוי במשך חצי שנה שמצליח. הם טוענים שההגבלה על השיתוף הורידה את הפצת השמועות ב-25%".
אין לה אינטרס מסחרי כדי למנוע שימוש מסחרי בפלטפורמה שלהם?
"אני חושבת שאפשר להאשים את פייסבוק וואטסאפ בהרבה מאוד חולות ורעות שנוצרו בגללן אך לדעתי הכוונה כאן אינה מסחרית. פלטפורמת הרשתות החברתיות עומדות עם הגב לקיר. הביקורת העולמית עליהן רבה מאוד. ברגע שיהיה איום בחקיקה החברות מייצרות רגולציה עצמית. מותר לחברה לרצות להרוויח ומותר לנו כמשתמשים להצביע על קושי חברתי שצריך לטפל בו באמצעות חקיקה. בפינג פונג הזה הרבה פעמים נוצרות רגולציות עצמאיות. חשוב לומר שיש הבדל גדול בין רשת חברתית פתוחה לבין אפליקציה למסרים מוצפנים. ברגע שניתן לשתף בוואטסאפ המון מידע בקבוצות היא הפכה כמעט לכלי תקשורת המונים. כאן לא רק שאין עריכה אלא גם אין יכול לאתר את מקור הפצת המידע".
מי קובע מהו שיח שנאה? פייסבוק מאפשר לחמאס לנהל דפים אבל אם מישהו אומר את שמו של היטלר חוסמים אותו. מתי מותר ומתי אסור לבצע שיח שנאה?
"זו שאלה טובה. אני עוסקת בנושא המון שנים. נתנו לפייסבוק להיות שומרת הסף שלנו ולכן אני חושבת שההחלטה של וואטסאפ היא נכונה. אני רוצה שהחברות יפעילו כלים עיוורים לתוכן. לא הייתי רוצה שפייסבוק תחליט מהו שיח שנאה כשאנחנו כחברה לא מצליחים להסכים על כך. נדרש שילוב בין המדינות לחברות".
עריכה: איתמר זיגלמן
