מה לדעתכם המילה הכי נפוצה במערכות הבחירות מאז 1977 מלבד המילה 'ישראל'? ענת דוידוב וינון מגל שמעו את הניתוח המקצועי של קוה שפרן, מומחה לשפת גוף, על נאומו של בני גנץ מאמש (ג') שהסביר מדוע, לדעתו, הנאום היה יכול להיות מוצלח יותר.
"במשפט - אגרוף לימין אצבע לשמאל כשטלפרומטר לפני הכל. זה היה קצת מהונדס מידי. זה לא גנץ שהכרנו כרמטכ"ל וזו הייתה חולשתו הגדולה. על אף שהוא עבר את טבילת האש של אור הזרקורים ראינו כמה וכמה דליפות שמעידות על המתח הרב שהוא היה שרוי בו ושהסיטואציה אינה נוחה לו. הוא לא נשם, לא השלים את תנועות הידיים. אלו סימנים שגרמו לכך שההופעה לא תהיה מספיק משכנעת".
לעומת נתניהו הוא לא הזיע.
"הוא דיבר בסלוגנים וסיסמאות כמו ביבי נתניהו ולא היה שם נאום עמוק ושונה. התובנות שאפשר ללקט היא שזו הייתה בסך הכל הופעה טובה, לא לגמרי אמיתית וטבעית ולכן ניכרו הקשיים. בנוסף הייתי שם לב לשיח, לרטוריקה שהוא מסנה לייצר. חוץ מהמילה 'ישראל' המילה הכי נפוצה במערכת הבחירות מאז שנת 77 המילה היא 'חזק'. לפי התיאוריות אנחנו חושבים במטאפורות, אנחנו בשיח של מלחמה ובתוך השיח הזה החזק הוא זה שמנצח. בני גנץ הבין את המסר הזה והבין שהוא רמטכ"ל שהרג ערבים ולכן יכול להתמודד אל מול ביבי".
הקטע בו דיבר על רוחאני וחסן נסראללה לא שכנע.
"המסר הסמוי היה שהוא רוצה להגיד שהוא ראש ממשלה ופונה למנהיגי העולם. אין ספק זו הייתה הצגה שהיו בה סימני לחץ. הוא אמנם צלח אותה אך הוא היה נראה הססן ומתוכנת מידי. זה לא קל לקרוא מטלפרומטר".
מתרגלים. הוא צריך לעבוד על נאום מול מצלמה. יש לו קסם פנימי ונוכחות
"כנראה שהגובה כן קובע, אפקט ההילה אומר שאנחנו מייחסים לאנשים גבוהים תכונות טובות יותר. ב-18 מתוך 24 מערכות בחירות לנשיאות ארצות הברית נבחר המועמד הגבוה ביותר".
עריכה: איתמר זיגלמן