איציק שמולי על חוסן לישראל: "מפלגת מנזר שתקנים"
ח"כ שמולי על בני גנץ: "אין לו את הפריבילגיה להגיד שאין ימין ושמאל" • לדבריו, מפלגתו היא "עם סתירות פנימיות ולא אומרת דבר משמעותי"
מחר (ב') יתקיימו הפריימריז במפלגת העבודה, שכרגע נמצאת בסקרים עם 5 מנדטים בלבד. אראל סג"ל וד"ר גדי טאוב שוחחו הבוקר עם ח"כ איציק שמולי, שהגיב על המצב בסקרים והציפיות מהתוצאות מחר.
"המצב של המפלגה שלי הוא לא מהמשופרים וברור שהיינו רוצים להיות במקום אחר אך אני חושב שדווקא בגלל המצב הזה - לפריימריז יש משמעות אדירה. הנבחרת שתיבחר היא חלון הראווה של מפלגת העבודה. הייתה לנו נבחרת מצוינת בכנסת הזו ואני מקווה שיהיה כך גם בכנסת הבאה. זו יכולה להוות נקודת מפנה".
אתה כבר מכיר את הבייס שלך. למה הם הולכים אחרי בני גנץ?
"זו לא תופעה חדשה. הבעיה של מפלגת העבודה היא לא הליכוד, זו תנועה שקוראת לעצמה ליבראלית אך מתנכלת לעיקרון השוויון ומסמנת אנשים כבוגדים. הדרך של מפלגת העבודה היא מאוד ברורה. לנוף לעומת מפלגתו של בני גנץ, שהוא אדם ראוי וטוב שנכנס לפוליטיקה, אין את הפריבילגיה לעלות על המגרש עם האמירה שאין דבר כזה ימין ושמאל".
מה הדרך של מפלגת העבודה?
"בצד המדיני- הביטחוני, שמירה על עקרונות הביטחון ואי התפשרות על נכונות לפרשה מדינית כדי להבטיח ישראל יהודית ודמוקרטית. מבחינה כלכלית - אנחנו מאמינים בכלכלה רחבה, שהאחריות של המדינה היא לא לערוב רק לקיום הפיזי של אדם אלא גם לדאוג לו דרך שירותים חברתיים נאותים ומבוססים במקום שוק עבודה קפיטליסטי".
עם מי אתם הולכים לעשות פשרה מדינית?
"גם הפלסטינים הרוויחו ביושר חלק גדול מהחשדנות ומהפקפוק שיש לעם הישראלי כלפיהם. בסוף היפרדות מהפלסטינים היא לא פרס לאבו מאזן אלא פרס לדור שלי כדי שלא נחיה במציאות בה ישראל נאבקת על רוב יהודי".
אתם צריכים לשאול את עצמכם למה המאזינים בורחים לגנץ ולפיד. למה המפלגה שהקימה את המדינה מתקרבת לחשש המעבר של אחוז החסימה?
"חלק מהסיבות קשורות לדברים שקרו בתוך מפלגת העבודה. סכסוכים פנימיים לא עושים חשק להתקרב. בנוסף יש פוליטיקה שמשתנה לנו מול העיניים. זו פוליטיקה בה אדם בודד מקבל 16 מנדטים עוד לפני שפתח את הפה. מפלגה של מגזר שתקנים בפעימה הראשונה וסתירות פנימיות בפעימה השנייה שנמצאת בתנופה למרות שלא אומרת שום דבר משמעותי. כנראה שאנחנו נמצאים בעידן פוליטי אחר ומפלגת העבודה צריכה להתאים את עצמה מבלי לוותר על האידיאולוגיה שלה".
עריכה: איתמר זיגלמן
