ההחלטה שקיפחה את אייאקס
בהסתמכו על ה־VAR, פסל השופט שער שהובקע אמש (ד') לרשתה של ריאל מדריד • דני דבורין דווקא חושב שהשער היה חוקי, ושה־VAR בעצמו - הוא שמוכיח זאת
הפעם בטור: התייחסות ל־VAR, מחמאות לפריז סאן ז'רמן, וסיפור קצר עם Happy-End.
א. דווקא לאחר שראיתי אמש, בסלון ביתי את צילומי ה- VAR במשחק הכדורגל שבין אייאקס לריאל מדריד, לדעתי כן היה מקום לאשר את השער שהבקיעה אייאקס, ושנפסל על ידי שופט המשחק. ההסברים שניתנו לפסילה אינם משכנעים.
אמנם הוא נעזר במצלמות הטלויזיה כדי לקבל את ההחלטה, אבל המסקנה היא שכנראה עדיין הכל בעיני המתבונן. לכן לא בהכרח חייבת להיות הסכמה גורפת לגבי כל אירוע, גם כאשר כולנו חוזים באותם הילוכים חוזרים. מכאן, שעם כל הכבוד לווידאו, ואני בעד, עדיין יתכנו חילוקי דעות במקרים מסוימים.
סיכומו של דבר: אותה פסילה מנעה מאייאקס לסיים את המשחק מול ריאל מדריד בתיקו של 2:2, ובכך להינצל מההפסד שנחלה.
ב. שלשום גברה פריז סאן-ז'רמן בתוצאה 0:2 על מנצ'סטר יונייטד, בליגת האלופות של אירופה. 0:2 אולי אינה נחשבת לתוצאה מוחצת, ואולם לא הפעם.
התייחסותי למשחק היא בעיקבות הגל עליו רוכבת היונייטד מאז מינויו של סולשיאר למאמנה הראשי, במקומו של מוריניו שפוטר. והנה נוכחנו שסאן-ז'רמן גדולה עליה במידות אחדות. זה היה שיעור מאלף, שהוריד את האויר מהבלון, ושבמקביל הראה איזו עוצמה טמונה בקבוצה הפריזאית, בהופיעה אפילו ללא תותחיה ניימאר וקאבני, הפצועים.
ג. סיפור קצר שקראתי ב־BBC. כדורגלן העבר, מיק למברט, היה משוכנע שכאשר שודדים פרצו לביתו הם לקחו עימם גם את מדליית הזהב שבה זכה בניצחונה של קבוצתו איפסוויץ 0:1 על ארסנל, בגמר הגביע האנגלי של 1978. אבל למברט בן ה- 68 מצא את מדליית הזהב שנעלמה, מתחת למיטתו, ואמר: "אני מאושר, מפני שמדליה כזו אין לכל אחד".
ואיך אומרים? סוף טוב - הכל טוב.
