בתקופה הכל כך מתוחה שלפני הבחירות, הביאה פנינה בת צבי בתוכניתה הבוקר (א') זווית מעט אחרת, שפורסמה בסוף השבוע ב'הארץ'. יאיר אסולין, בעל טור שבועי בעיתון, הקדיש את מאמרו לקריאה לזמר שלמה ארצי להשמיע את קולו.
בעבר, כתב אסולין, ארצי דיבר לא מעט על המציאות במדינה, ואולם קולו של אחד הזמרים והמוזיקאים הגדולים ביותר שהיו כאן נעלם כמעט לגמרי בשנים האחרונות. הדברים הורגשו ביתר שאת בסיומו של שבוע שבו אנשי במה שהביעו דעה פוליטית, דוגמת רותם סלע, הגיעו גם לכותרות ולמרכז השיח. הטור, שממנו הביאה פנינה, קרא לארצי שלא לחשוש לבטא את תחושותיו לגבי המציאות הישראלית מחוץ לבמה ולמשקפי השמש. "איפה אתה? למה אתה שותק?", שאל אסולין, "האם אתה באמת, שלמה, לא רוצה לצעוק?"
אסולין הבין שהפנייה הזו אולי עשויה להיות תלושה. "מה אני נופל עליך?", כתב, "אבל כמו שאני מנתח את מערכת הבחירות הזו; את האפשרות לעשות שינוי, להתחיל ולרפא את החברה הישראלית - לאנשים כמוך יש תפקיד קריטי ביצירת האווירה שתוביל לשינוי".
בהמשך הביאה פנינה קטע משיר שכתב ארצי בשנת 1990, אחרי פרוץ האינתיפאדה הראשונה. בין שורותיו של השיר 'שרות לירח' בהחלט נשמעת אמירה של ממש: "נשים בלב כפר שרות לירח, הן נראות בנות מאה, מלוחות מדמעה", כתב ארצי, "תקשיבי לבכי שלהן, הקורע, תפתחי את ליבך הסגור כמו בית כלא, תתקדמי לעברן בלי דעתך הקדומה, הן שקופות מול הג'יפ של הכוח, הן קוברות בעצמן את הילד ושרות לירח".