כיצד מנצחים בלי כוכבים? רק בגלל הרוח
גולדן סטייט וליברפול הכניעו את יריבותיהן ללא השתתפותם הפעילה של שחקני המפתח דוראנט, סאלח ופירמינו • דני דבורין מסביר מדוע
אמנם אין משותף בין כדורסל וכדורגל, ובכל זאת השבוע האחרון הוכיח שיש דברים שאפשר לעשות בשני המשחקים הפופולריים גם יחד.
זה התחיל עם העובדה שליברפול חסרה את חלוציה סאלח ופירמינו במשחק הגומלין, שבו אירחה את קבוצת ברצלונה. כידוע, ברסה הגיעה לאנגליה עם יתרון של 0:3 מהמשחק הראשון ביניהן בשלב חצי גמר ליגת האלופות. תסכימו שלא פשוט לנצח 0:4 את מסי ואת חבריו, על אחת כמה וכמה כאשר ליברפול התייצבה לגומלין ללא שני חלוציה המסוכנים - אלא שכן עלה ברגליה לבצע מהפך מושלם ולהכניע את ברסה בתוצאה 0:4, וזו באמת סנסציה של ממש.
זה מתקשר אצלי מיידית לכדורסל: לניצחון גולדן סטייט 113:118 על יוסטון. קווין דוראנט, משחקניה החשובים ביותר של גולדן סטייט, לא שיחק - אולם גם בלעדיו הושג הניצחון החשוב והיקר שהבטיח את עליית הקבוצה לגמר המערב של ה־NBA.
זה קורה לא פעם בכדורגל, בכדורסל, ובענפי ספורט אחרים, כאשר רוח הקבוצה היא מעל לכל שחקן, גדול ככל שיהיה. לאורך זמן הדברים לא פשוטים, ותמיד טוב כאשר כל הכוכבים בריאים - אבל במאמץ קבוצתי חד־פעמי אפשר להיווכח בכך ששום שחקן אינו מעל הקבוצה. גולדן סטייט וליברפול הוכיחו זאת לכולם.
המעניין הוא שמאמנה של קבוצת ברצלונה, ארנסטו וולוורדה, אמר בסוף השבוע שהוא מרגיש חזק ונהנה מתמיכת המועדון. אם מישהו ציפה לכך שיודיע על התפטרותו לאחר הביזיון באנגליה (וזה היה כמובן ביזיון), התברר שהמאמן חושב אחרת.
אין מה לעשות: כאשר אתה מאמן את ברסה, שבשורותיה ליאו מסי, אתה מעוניין מאד להמשיך. זוהי כמובן יוקרה עצומה (...וגם פרנסה לגמרי לא רעה).
