"כל כינוס של משפחת גולדין מעלה את המחיר של חמאס"
רון בן ישי ('ynet') כתב מאמר שבו ניסה לבחון מדוע ככל הנראה לא נצליח לשחזר את ניצחון מלחמת ששת הימים • אחת מהסיבות: הפחד לאבד חיילים
היום (א') נחגג יום ירושלים לציון איחוד העיר ירושלים במלחמת ששת הימים. 52 שנים אחרי אותה מלחמה הירואית, רון בן ישי ('ynet') כתב מאמר שבו ניסה לבחון מדוע ככל הנראה לא נצליח לשחזר את ניצחון מלחמת ששת הימים, ואמר בתוכנית לאראל סג"ל ורועי עידן: "לא נצליח לשחזר את ההצלחה".
"ובכן, ראשית כל, החשוב הוא להדגיש, כשאני אומר שאנחנו לא ננצח – אני ציינתי שגם לא נפסיד", אמר בן ישי, והמשיך: "צה"ל יכול למלא תפקידו. כדי שמדינת ישראל תנצח, היא צריכה לעשות את כל הדברים, או כמה דברים שיבהירו לצד השני – חיזבאללה, חמאס, ג'יהאד או איראן, שהוא נוצח, ושהוא צריך להסיק את המסקנות".
"דבר שני, שהוא יבהיר לכל העולם ובעיקר למדינות שוכנות במזרח התיכון, שאי אפשר להביס את ישראל ולנצח אותה גם לא במלחמת התשה, לא רק במלחמת כיבוש. נגיד מלחמת לבנון השנייה, שהיא מקרה מובהק שבו חיזבאללה לא מעיז לפתוח באש מאז. ואם הוא חושב לפתוח, האיראנים אומרים לו לא לחשוב על זה אפילו. אבל מלחמת לבנון השנייה הסתיימה במצב בו כל העולם הערבי ומחוצה לו היו משוכנעים שחיזבאללה ניצח את ישראל. זה לא עניין של כבוד, אלא עניין של הרתעה. כתוצאה מכך, חיזבאללה יודע שלא יפתח באש על ישראל", קבע בן ישי.
אחרי מלחמת ששת הימים, עם ניצחון ללא עוררין, פורצת מלחמת ההתשה. כלומר לא ייצרו הרתעה עד הסוף. עם כל העובדה שמלחמת לבנון השנייה לא הייתה ניצחון במובן הצבאי הקלאסי, יש כאלה שיגידו שזה עבד. במלחמה אחת אתה מנצח בצורה פנומנלית ופותח במלחמת התשה, ומלחמה אחרת אתה מסיים בתיקו מבאס אך שומר על ההרתעה.
"זה קל מאוד להסבר. מלחמת ששת הימים, הערבים תפסו אותה כנכסה. יש נכבה, שזו מלחמת השחרור ב-48', ומלחמת ששת הימים נתפסת אצלהם כאסון שקרה להם. אובדן חושים שגרם להם להפסיד בצורה מביכה ואיומה, אבל זה היה מקרה. והם התכנסו בחרטום, ופתחו במלחמת ההתשה, שהסתיימה בעצם במלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים הניצחון שלנו היה גדול פי כמה. והניצחון שלנו שם גרם למדינות ערב ולחשובות ביותר מבחינתנו – מצרים וירדן לחתום על הסכם שלום שמחזיקים עד עצם היום הזה".
כשעידן טען שאנחנו נלחמים באיראנים בעצם זה שאנחנו נלחמים בחיזבאללה, סתר אותו בן ישי: "אתה טועה. כשאתה נלחם בחיזבאללה אתה נלחם בחיזבאללה. הם מושפעים ומסתייעים באיראן, זה נכון, אבל חיזבאללה ואיראן זה לא ישות אחת".
הסירוב לקבל אבדות של חיילים – זה תמיד ככה? ממתי זה קורה?
"זה לא הסירוב לקבל אבדות. אבדות של חיילים במלחמה על הגנת העורף האזרחי נתפסות כאסון. כלומר, כדבר שאסור היה לו לקרות".
הן באמת נתפסות ככה?
"לגמרי. זה מתבטא בהמון דרכים. אני מביא דוגמא אחת למשל ממבצע צוק איתן בעזה. נפגעו לנו חיילים בנגמ"ש שנפגע מטיל RPG. זה קורה, זה מסוג הדברים שקורים כשיצאת לקרב. אצלנו זה נקרא 'אסון הנגמ"ש'".
עידן: זה לא דבר שקורה סתם בקרב, אני במקרה הייתי שם. זה היה יכול גם לא לקרות. הייתה סדרה של טעויות פיקודיות ומבצעיות קשות. אגב, הרבה יותר חמור בעיניי ההרוגים בשטחי כינוס.
"עכשיו לא נתחיל להתווכח מה יותר גרוע. זה בדיוק הגישה שעליה אני מדבר. כשתוך כדי מבצע יושבים פרשנים באולפן ובתוכם אני, אני מנסה למנוע אבל בכל זאת עובד בזה, או פרשנים על גג גן העיר, ואין להם מושג ירוק מה קורה בחזית, חלקם אפילו לא מבינים במעשה הצבאי, והם מנדבים מידע לאויב על הכוונות שלנו, ואיך אנחנו צריכים לתפקד. גם הוויכוח על הנגמ"ש, יש לו מקום, בהחלט. בהפקת לקחים, האם היינו צריכים להיכנס".
סג"ל: בעיניי הדבר המשמעותי ביותר במאמר זה עניין ועדות החקירה.
"אני לא חושב שזה המשמעותי ביותר. ועדות החקירה זה אחד הסימפטומים שאני מתריע עליהם. זה שאנחנו נותנים למשפחות שכולות להפוך את חיינו לגיהנום, או משפחות חטופים. הסיפור של גלעד שליט הוא פגיעה מירבית בביטחון ישראל, ואני לא רוצה לכנות את זה בשמות יותר חריפים. דווקא גלעד שליט".
בן ישי המשיך: "אני מצפה מהמשפחות השכולות. אין לי בעיה לדבר עליהן כי גם אני יתום מלחמת השחרור ואמא שלי ז"ל אלמנת מלחמת השחרור. אני לא ראיתי התנהגות כזו גם כשלא יכולנו לעלות לקבר אבי עד מלחמת ששת הימים, שהיה קבור בהר הזיתים. ההתנהלות הזו של המשפחות השכולות, שנוסעות לחו"ל לדבר עם מזכיר האו"ם, עובדה שרק נתפסת בעיני חמאס כהוכחה להצלחתם. כל כינוס כזה בגבעת חץ שחור מול רצועת עזה של משפחת גולדין, מעלה את המחיר של חמאס".
את הרוח הגבית נתנו לעסקת שליט מתוך הצבא ומחוץ לצבא מפקדים שאמרו שאפשר לעשות את זה. אני זוכר את החתימות ואת הרמטכ"ל בני גנץ מצדיע לגלעד שליט ואומר לו שהוא גיבור.
"אני מסכים איתך בכל מילה, שלא תטעה. זה היה פשלה. חוץ מזה, אני לא מנקה את בכירי צה"ל מאשמה בעניין הזה. הם גם יכלו להשמיע את קולם והם מפחדים. ישנם כתבים וכתבות צבאיים שכל פיפס שהם משמיעים גורמים לחיל ורעדה במטה הכללי. אין אחד עם מספיק אומץ בקצינים הקרביים להגיד מספיק עם העניין הזה".
ברור, כי בינינו, יותר נח לדבר על זיהוי תהליכים. אבל מחמאה לך, אני 21 שנים בתקשורת, לפחות אי אפשר להגיד שאתה אחד מדוברי צה"ל. אתה מביא ביקורת חשובה על המערכת.
"הליטוף לאגו שלי הוא מאוד חשוב, אל תזלזלו. אבל מה שחשוב הוא העניין".
עריכה: רועי זילברשטין
