על רקע מינויו של ישראל כ"ץ לשר החוץ וכוונתו של נתניהו למנות את איוב קרא לשגריר ישראל בקהיר, עולה השאלה האם ממשלת מעבר רשאית למנות שרים ושגרירים. פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למנהל, הסבירה כי למרות שאין דבר בחוק המצמצם את הסמכות של הממשלה, אין לכנסת ברירה אלא להתאפק ולא לנקוט צעדים בסוגיות שנויות במחלוקת - כמו למנות שרי חוץ ושגרירים.
"באופן עקרוני אין שום סעיף בחוק המצמצם את כוחה של ממשלת המעבר. בפועל הסמכויות שלה מוגבלות מכוח הפסיקה של בית המשפט העליון, וצריך להבין מדוע. מצד אחד זו ממשלה וצריך שלא ייווצר ואקום שלטוני, ולכן חוק היסוד קובע שהממשלה תמשיך במילוי תפקידה עד להקמתה של ממשלה חדשה. מצד שני זו ממשלה שאין עליה פיקוח של הכנסת. אי אפשר להפיל אותה ואי אפשר להצביע אי אמון נגדה, ויש חשש שהיא תכבול את ידיו של השלטון הבא ותרצה לקבוע עובדות בשטח לפני שתוחלף.
"לממשלת מעבר יש ניגוד עניינים מאוד גדול ולכן לאורך שנים בית המשפט הגביל את הסמכויות של ממשלת המעבר וקבע את מה שאנחנו קוראים לו 'חובת האיפוק'. הממשלה צריכה להתאפק ונדרשת להבטיח יציבות אך לא יכולה לנקוט צעדים בסוגיות שנויות במחלוקת. מינוי שגרירים לדוגמה היא סוגייה הסובלת דיחוי".
כל השרים שהמפלגה שלהם לא נבחרה בבחירות האחרונות היו צריכים להגיש את התפטרותם?
"לא מוטלת עליהם שום חובה להתפטר בנסיבות האלה. השאלה שהתעוררה למחרת ההחלטה לפזר את הכנסת הייתה את מי השרים הללו מייצגים. מי הקהל שנתן בהם אמון. מכוח מה הם יושבים בקבינט הביטחוני? לכן מאוד לגיטימי שראש הממשלה יפטר אותם בממשלת מעבר. הבעיה הקיימת כעת היא מינוי שרים חדשים".
נתניהו חייב שר משפטים.
"אם הוא ימלא את מקום השר, לא מוטלת עליו חובה לקבל את אישור הכנסת. אך ממלא המקום יוכל לתפקד למשך חודשים בלבד. המשמעות היא שלפני הבחירות הוא ייאלץ לעזוב את תפקידו".
עכשיו אני מבינה למה יריב לוין לא מעוניין בתפקיד.
"נתניהו יוכל למנות אותו גם לתפקיד שר אך הוא נדרש לאישור הכנסת בנושא. נראה מה יהיה. נהיה חכמים יותר מחר".
עריכה: איתמר זיגלמן