האם המניע לאומני?
פרשת אונס בת ה-7 • עו"ד רוני אלוני סדובניק: "המקרה הזה עדיין לוט בערפל וכדאי להיזהר לפני שקופצים למסקנות. אונס היה - השאלה מי ביצע אותו"
עו"ד רוני אלוני סדובניק, העוסקת בייצוג נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, שוחחה עם ענת וינון ב-103fm על פרשת אונס בת ה-7, וסברה שבנסיבות מסוימות, כשאין מניע אחר, ברירת המחדל צריכה להיות מניע לאומני.
"המקרה הזה עדיין לוט בערפל וכדאי מאוד להיזהר לפני שקופצים למסקנות. באופן אישי אני מאמינה לילדה שהיא נאנסה. צריך להאמין למתלוננת, בייחוד בגילאים הצעירים. השאלה היא מי ביצע את האונס. נראה לי שיש כל מיני חורים ראייתיים וכדאי להמתין רגע לפני ההתלהמות הציבורית.
"במשך שנים רבות ניסיתי לפנות למשרד הביטחון כדי לקבל הכרה במקרים ספציפיים שבהם פלסטינים אנסו נערות יהודיות-ישראליות-קטינות, ללא היכרות מוקדמת בין הצדדים ועם כל מיני סממנים שמראים שמדובר במניע לאומני. משרד הביטחון בכלל לא רצה לשמוע על זה. שר הביטחון הראשון שהסכים לשמוע על זה היה אהוד ברק שאמר שאם הנפגעת תביא למערכת הביטחון הגדולה ראיות, היא תהיה מוכנה לבדוק את זה. זאת אומרת שהילדה האומללה והקטנה שנאנסה צריכה לעשות את העבודה במקום השב"כ, המוסד והמשטרה ולאסוף ראיות".
כל מקרה שבו פלסטיני אונס יהודייה זה על רקע לאומני?
"חס ושלום. צריך להיות מניע לאומני ויש להוכיח אותו. אף אחד מהמקרים שהוכרו לא היו קלים להוכחה. נדרשנו במאבק משפטי לתבוע את משרד הביטחון על אפליה מגדרית בקבלת ההחלטה במקרים של נפגעות אונס".
אנחנו מדברים על מקרה נורא ואיום. אונס זה דבר נורא ולא משנה מאיזה מניעים. זה נכון שאותו אדם עוד מוגדר כחשוד אך מאתמול כבר לקחו את השיח הציבורי לכיוון הלאומני. אנחנו עדיין לא יודעים זאת. כמי שמטפלת בנפגעות פגיעה מינית, מה הקשר ללאומנות?
"אנג'לינה ג'ולי מונתה על ידי האו"ם כשגרירה לפליטים. היא עברה בכל רחבי העולם באזורי סכסוך מלחמתיים. כשחזרה למועצת הביטחון של האו"ם נקבע כי בין לאום אחד אשר תוקף מינית בין לאום שני באזור שמוכר כשאזור סכסוך - נחשב לפשע מלחמה. בנסיבות מסוימות כשאין מניע אחר אני חושבת שברירת המחדל צריכה להיות מניע לאומני. כך קרה בכל המקרים שאנחנו יצגנו. אנחנו היינו המשרד הראשון שביצע תקדים בנושא ולאחריו היו עוד חמישה מקרים. יש לי סיפוק מסוים מהמקרה של אורי אנסבכר ז"ל, שבו השב"כ הגיע מיידית למקום ומיד הוכרע שמדובר באירוע לאומני. כך היה צריך להיות.
"כשנהג משאית פלסטינית דוהר אל תוך צומת והורג ארבעה חיילים מיד נוהגים להזמין גם את השב"כ כי הוא הגורם היחיד במדינה שיכול להכריז אם מדובר באירוע עם מניע לאומני. כשמדובר על אירוע של אלימות מינית ואונס לא מזעיקים את השב"כ ולא קובעים מניע לאומני. אם השב"כ לא נמצא במקום איך יקבעו שהמניע הוא לאומני?
"יש בכך אפליה בדרך שבה בודקים מלכתחילה את המניעים. יש ברשותי דו"ח של שירותי הביטחון על מקרה ספציפי של ילדה שנאנסה בבית שמש על ידי שוהה בלתי חוקי. בדו"ח צוין כי בעשר השנים האחרונות בוצעו למעלה מ-800 מקרי תקיפות של צעירים ממחנות הפליטים על נשים יהודיות. 70 מתוך המקרים היו מקרי אונס. איש לא שמע על זה בתקשורת. כשאתה פונה לאסירים ביטחוניים בנושא הם יאמרו לך שעבירות מין מכתימות את המאבק לשחרור פלסטין. אני מסכימה שעבירות מין מכתימות כל מאבק אך אני חושבת שיש הסתה פרועה גם בתקשורת הפלסטינית לפגוע בכל הבא ליד".
האם מדובר לדעתך באירוע על רקע לאומני כשהחשוד הוא אנס?
"אני לא עורכת הדין בתיק אז אני לא יודעת לענות על זה. אחרי שבודקים את התיק עצמו ומוצאים ראיות אפשר לטעון שמדובר במניע לאומני".
עריכה: איתמר זיגלמן
