יישוב סכסוכים זו אמנות לכל דבר. כדי להצליח במשימה המורכבת נדרש הרבה תחכום מצד המגשר, וכך, למרות שהרבה אנשים לומדים גישור - אנחנו עדיין מבלבלים את התחום עם ייעוץ זוגי או בוררות, מבלי להבין עד כמה כל אלה שונים. בניגוד למתן ייעוץ פסיכולוגי או משפטי, כללי הגישור מחמירים בהרבה. הייעוץ כלל לא נמצא על השולחן, ודעתו של המגשר אינה מחייבת.
השבוע בתוכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט התארח עומר שפירא, מי שערך (לצד כרמלה זילברשטיין) את הספר המרתק 'אתיקה של גישור', העוסק בקודים האתיים ובהתמודדות עם דילמות העולות בתהליך הרגיש הזה. הוא השיב בעניין רב על שאלות הנוגעות לנושאים האלה, ובהן - כיצד שומרים על עקרון חופש הבחירה של אלה העוברים תהליך גישור? איך מגוננים על חובת האמון כלפי שני הצדדים, גם כאשר אחד מהם נראה לנו, לכל הפחות, לא הוגן? או כאשר צד מוכן, מתוך בהלה, לקבל הסכם שלא עושה עמו חסד? אחרי שמיעת הדוגמאות הפשוטות שעלו בשידור, המשימה נראית נורא קשה.
וגם: ורדה שיתפה בעצמה על חווית גישור שעברה בבית המשפט. את הסיפור שלה לא תרצו לפספס.