האם נראה בליגת העל זרים ברמתם של וואקמה, רוסו ופישונט?
דני דבורין משוכנע ששחקנים זרים חייבים להיות ברמה גבוהה – אחרת ראוי לתת הזדמנות לשחקנים הישראלים הצעירים
זה שנים אחדות, כאשר מגיע הקיץ, מתחילות תזוזות טבעיות בשוק השחקנים. ישנו בו, בשוק, הפלח הישראלי, וגם פלח הזרים, שפעמים רבות השפעתם יכולה להיות מכרעת על יכולתן של קבוצות ליגת העל בישראל.
בדרך כלל אני נוהג להעמיד על כפות המאזניים את הכדורגלנים הזרים, בהשוואה למה שידענו בעבר. טוני וואקמה במדי הפועל באר-שבע הינו דוגמה קלאסית, שכבר הוזכרה פעמים רבות. שחקן שהוא ליגה בפני עצמה. וואקמה עשה את ההבדל בישראל, ולא בכדי גם קנה את עולמו בליגה התורכית. לכן השאלה המסקרנת היא האם העונה נראה באחת מקבוצות הליגה שלנו כדורגלן המתקרב אליו באיכותו?
כאשר מרחיקים לאחור, ישנם ברשימה שחקנים זרים אחרים שהשפעתם החיובית נותרה בלתי נשכחת. למשל: שורה אובארוב, אישטוון שאלוי, גאבור הולמאי, אישטוון פישונט, ג'ובאני רוסו, ננאד פראליה, ריימונדס ז'וטאוטאס ואיגביני יעקובו. האוהדים הוותיקים וודאי זוכרים גם את סמואל רזניק ואת ד"ר ראול גלר, שהפגינו רמה יוצאת דופן לטובה ואפילו את מי שהיה, לדעתי, שחקן השדה הגדול ביותר, אנטוניו בונזי, שנחת אצלנו בצוותא עם קרלוס בוסטמנטו.
ברשימה הכלל ארצית ישנם כמובן עוד שמות, אבל אסתפק באלה כדי להסביר שרכש זר צריך להביא למיגרש משהו מעבר לרגיל! אחרת חבל שזרים בינוניים יתפסו את מקומם של הישראלים הצעירים.
ואחרי הכל, החלטה שכזאת חייבת להגיע מראש הפירמידה. החלטה שמנחיתים על צוות האימון. כל מאמן אמנם ישמח לקבל כדורגלן ברמתו של ג'ובאני רוסו, ואולם אם שחקנים כאלה הם מעבר ליכולתם הפיננסית של המועדונים – תנו צ'אנס לצעירים תוצרת הארץ.
