"הציבור מתייחס בגזענות ליוצאי אתיופיה"
מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור ביקשה להבהיר: להאשים רק את משטרת ישראל בגזענות זה לא נכון
מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור שוחחה עם ענת וחגי על אפליית יוצאי אתיופיה ועל הגזענות הממוסדת. וכן, בהתחשב בנסיבות, אולי זה הזמן לחשבון נפש של כולנו בחברה הישראלית.
פלמור סיפרה על הדוח שעמדה בראשו ופורסם בשנת 2016, בעקבות מהומות שהתחוללו בשנת 2015 בפרשת תרומות הדם.
לדבריה, 67% מההמלצות יושמו, 17% מצויות בתהליכי יישום ולמעשה הרוב המכריע מיושם, ובוודאי ההמלצות המרכזיות המיושמות כבר כמה שנים.
חגי אמר כי ניכר שההמלצות אינן נותנות אותותיהן בשטח ואינן מביאות את התוצאות הרצויות, אם נשפוט לפי המקרה שבו נורה למוות סלומון טקה, השבוע בחיפה. והרי התפישות הסטריאוטיפיות אינן השתנו.
מנכ"לית משרד המשפטים לא הסכימה עם הנאמר:
"הדוח הזה לא התיימר לשנות את העמדות בחברה הישראלית, זאת יומרה גדולה, אבל כן לקחת מדיניות גזענות ממסדית מפלה כלפי יוצאי אתיופיה כפי שעלה ממצאי הדוח: בבריאות, בגיוס לצה"ל, בחינוך וגם במשטרה. ואני מקפידה ושומרת את המשטרה לסוף מתוך שיח שאומר – יש כאן משהו לא בסדר במשטרה, ובעיה בקהילה - תפתרו את זה אחד עם השני".
ענת שאלה אם למרות כל אלה אותה הבלגה היא חלק מההמלצות של הוועדה שפלמור עמדה בראשה.
"זה לא קשור בשום אופן ואני אגיד מה הממצאים שעולים היום, שלוש שנים אחרי. קמה יחידה במשרד המשפטים שעוסקת בתיאום המאבק בגזענות. היחידה הזאת בין השאר עוקבת אחרי יישום ההמלצות ואחרי הממצאים הממשיכים להתפתח במטרה. הדוח מתפרסם פעם בשנה כדי לייצר לנו סדר יום והתעניינות, לצערנו ההתעניינת היא רק כשנהיה משבר.
"הממצאים מראים שבאופן עקבי המשטרה, עושה שינוי בנושא הנוער, שיטור בני נוער. והשינוי עובד. השינוי אינו עובד כלפי הבגירים, אבל כלפי בני נוער. רואים ירידה משמעותית של עבירות המגע שהם מפגשיםממיותרים בין שוטרים לבין קטינים שלא היה ברור מה היה הרקע לפניות האלה של השוטרים ולשם מה החיכוך המיותר בין המשטרה לבין יוצאי אתיופיה. רואים גם ירידה חד משמעית בפתיחת תיקים, בהגשת כתבי אישום, במעצרים. מדובר על עשרות אחוזים של ירידה, המעצרים ירדו ב-50%. יש ירידה בהגשת כתבי אישום וירידה משמעותית בכמות הקטינים שנעצרים".
"אין הסבר לזה למה שוטר, דווקא בהקשר של צעיר ממוצא אתיופי, שולף אקדח ויורה".
חגי שאל מה דעתה על מותו הצעיר מהמוצא האתיופי שמסעיר את המדינה. האם זה מקרה חריג שלא מעיד על הכלל ובעצם המצב השתפר מאוד, גם אם יש מקרה חריג שמייצר תמונה שלא משקפת. ענת התקוממה: אין חריג, הצעיר הזה נהרג, זאת עובדה.
פלמור משיבה: "לצערי, אין סתירה בין העובדה שיש תהליך. הוא אמנם איטי, אי אפשר להגיד שצעירים ממוצא אתיופי אומרים שכיף לצאת לרחוב בשעות הערב או היום ואף אחד לא יטריד אותנו. אבל יש תהליך כזה, רבים יעידו עליו, אולי לא בזמן משבר, אבל בזמן רגיעה כן.
הדבר לא סותר את העובדה שאין הסבר לזה למה שוטר דווקא בהקשר של צעיר ממוצא אתיופי שולף אקדח ויורה. אנחנו לא יודעים מה קרה. יש חקירה, צריך לסיימה כדי לדעת מה קרה שם, אבל יש תוצאה טראגית מאוד ותוצאה היא טריגר. ואני רוצה להגיד לכל מי שעמד בפקקים ולכל מי שראה מראות קשים: אני מקווה שאנשים מבינים שזה לא רק בגלל משטרה. ואנחנו שומעים קצת על המקרים בימים האחרונים, אני שומעת את זה כל הזמן, כל השנה וכבר כמה שנים טובים. והציבור מתייחס בגזענות לקהילה במגוון רחב של תחומים: או שמסרבים לקבל טיפול מרופאים יוצאי אתיופיה, או בבני זוג שבאים לבתים של החברה או החבר ונתקלים בהורים שבטוחים שבן הקהילה האתיופי הוא עבריין".
חגי הביא את רחשי הציבור בנוגע למחאה: כל עוד המחאה הייתה סבירה הציבור היה יכול להכיל ומגבה את המוחים. אבל ברגע שנקטו באלימות הם ירו לעצמם ברגע והשיגו את האפקט ההפוך מבחינתם. מתוך המחשבה ש'אם לא ננקוט בצעדים קיצוניים זה לא יזיז לאף אחד'.
מנכ"לית משרד המשפטים מודה שכמו כולם גם לה היה קשה לראות את הסרטונים שרצו ברשתות החברתיות.
"אני בוודאי לא יכולה לגבות או לתמוך באלימות מהסוג הזה. אני מסכימה עם אנשים שהעלו כסימן שאלה האם מישהו מאיתנו זוכר, והזכרתם את תרומות הדם, שהיו שקטות. הציבור היה אדיש והבעיות נתפשו כבעיות סקטוריאליות, בוודאי זה לא נתפס כפצע מדמם בחברה שלנו. הייתי מקווה שנדבר יותר על זה שהכאב הזה מתחבר לכל אחד מאיתנו. זה מתחיל בבית בבחירות האישיות שלנו בחיי היום יום: את מי אנחנו מקבלים לעבודה, מי אנחנו רואים בעין יפה כחברים של הילדים שלנו. אולי זאת הזדמנות לחשבון נפש כללי".
עריכה: מעיין פופלבסקי
