אם ברצונכם לדעת עד כמה קשים הם חייו של מאמן כדורגל, תשאלו את אלישע לוי ואת ניר קלינגר. נכון לעכשיו השניים אינם ברשימת המאמנים שיפתחו את העונה בליגת העל – ועבורם זוהי ללא ספק מהלומה מכאיבה.
הם כמובן מהמאמנים היותר מנוסים בישראל, ואימנו בעונה שעברה בליגה הבכירה שלנו. אלישע פוטר במהלכה, ממכבי פתח תקווה, אבל גם כאשר חלו הקיץ תנודות בקבוצות אחדות בליגת העל, הוא נמצא בחוץ. רק אזכיר שמדובר במי שאימן את נבחרת הכדורגל של ישראל במוקדמות גביע העולם. הוא בוודאי רצה לחזור העונה אל הקווים, אולם בקבוצה שבה ירכיב את סגל השחקנים, ובמקביל גם יהנה מהכדורגל.
בעייתם של קלינגר ולוי היא בכך שהקבוצות הבכירות בליגת העל פשוט תפוסות: מכבי תל-אביב נותרה עם ולדימיר איביץ, מכבי חיפה עם מרקו בלבול, הפועל באר-שבע עם ברק בכר, מכבי נתניה נשארה עם סלובודאן דראפיץ, בני יהודה עם יוסי אבוקסיס, ובית"ר ירושלים העדיפה את רוני לוי על פניו של ניר קלינגר, שסיים בעונה שעברה את תפקידו בקבוצה הבית"רית, אליה הגיע מהפועל חיפה. הפועל תל אביב החתימה את ניסו אביטן, לאחר הפרידה מקובי רפואה. אפילו לכל הקבוצות האחרות יש מאמנים.
בראיון שקיימתי עם אלישע לוי, בפברואר האחרון, הוא הדגיש שברצונו "לאמן קבוצה שביכולתה להיות בצמרת הטבלה, או לחילופין לאמן קבוצה בעלת פוטנציאל להתקדמות, ברמה הניתנת למימוש. אני בעסק ורוצה לאמן", אמר לי אז אלישע. גם הוא יודע שכל מאמן פנוי, בכל ליגה, מרגיש כמו דג שהוצא מהמים.
כאשר שני המאמנים המנוסים האלה ממתינים היום בביתם, זוהי הוכחה לכך שהשתנו הזמנים, וששוק המאמנים אינו דומה עוד לזה שהכרתי לפני שנים לא מעטות.
○ ○ ○
ולסיום, לא אוכל שלא להתייחס להודעה על יציאתו לפנסיה מההתאחדות לכדורגל של מנהל הנבחרת, ישראל שצ'וצינסקי. בכך נחתם פרק משמעותי בנבחרת, והיא נפרדת ממי שהכרתי בשידוריי הרבים כמנהל מקצועי ויסודי, שבעצמו היה כדורגלן מצטיין ושתמיד רצה בכל מאודו בהצלחת הנבחרת.