המומחית לאיראן ד"ר תמר עילם-גינדין הסבירה כיצד מתייחסים למעשה העריקה בשלטון האיראני, והאם לדעתה הממשל מתכוון לפעול נגדו.
"יש בריחת מוחות מאיראן, בריחה של כל מי שיכול. לפני כמה שנים אחמדינג'אד היה בביקור באו"ם והצלם שלו ביקש מקלט מדיני בארה"ב".
מה לגבי משפחתו של סעיד שנשארה באיראן ונמצאת בצד השלטון?
"אמא שלו באמת התקשרה אליו ואמרה לו שאוי ואבוי אם יצטרך לקוד בפני הישראלי או אם יצטרך לעמוד על הפודיום כשתתנגן 'התקווה'. מבחינתם הם מכוסים. זה נכון שלעיתים מתנכלים למשפחות ולוקחים אותן כבנות ערובה אך הרבה פעמים המשפחה מתנערת מהילד הסורר".
מההיכרות שלך עם הכבוד והאגו האיראני יניחו לו בשקט או שנשמע בקרוב על ניסיון התנקשות בספורטאי שערק?
"לא שמעתי יותר מדי על ניסיונות התנקשות על ספורטאים שערקו. יש יותר רדיפה אחרי יריבים פוליטיים. מדובר באנשים שרוצים לטפל בקריירה שלהם. כשאתה חייב להפסיד בכוונה בזמן שיש לך יכולת להשיג מדליית זהב, הספורטאי חושב על הקריירה של עצמו. היה גם ספורטאי של מדליית ארד כי לא הוציאו לו ויזה בזמן".
יש שיח ברשתות באיראן סביב הנושא או שהשלטון משתיק?
"השלטון לא משתיק, לשלטון יש את הגרסה שלו. ברשתות החברתיות אנשים לא תמיד מזדהים עם השמות שלהם ואי אפשר להשתיק. שם בעיקר מדברים על כך שהמדיניות הזו משחקת לידי הישראלים".
ויש תמיכה בציבור לשחקן? ממשיכים לצעוק 'מוות לדיקטטור'?
"קצת. מאז שהתחזקו הסנקציות אנשים יותר דואגים למה שהם יוכלו היום וכי התברר שארה"ב היא השטן הגדול שמפירה הבטחות".
מה עובר על אחד כמו סעיד שמגיע לגרמניה שאמור להתאקלם ומצד שני להיזהר?
"הוא יצטרך כנראה להתחיל לשטוף כלים במסעדות".
לא ידאגו לא? הוא יכול להיות בנבחרת הפליטים.
"הוא ביקש להיות פליט בגרמניה".
אנחנו בעיקר חוששים לשלומו. האיראנים הם נקמנים וזו פגיעה באגו ובכבוד של האיראנים כשספורטאי בסדר גודל כזה עורק וכולם יודעים מה הסיבה.
"אינני יודעת אם יתנקשו בו אך מציגים אותו כחטוף וכעניין פוליטי".
עריכה: איתמר זיגלמן