זו מערכת בחירות מהראשונות בישראל בה המגזר העסקי מאוד מעורב ומעודד אנשים לצאת ולבחור. מנכ"ל מלאנוקס, אייל ולדמן, הסביר לענת דוידוב ויעל אילון ב'איפה הכסף' מדוע. בהמשך: מה הוא חושב על חוק הלאום?
"אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב שאחוז ההצבעה יהיה גבוה יותר מבבחירות הקודמות, שהעובדים שלנו ישפיעו ויקבעו מי יהיו המנהיגים שלנו בממשלה ובכנסת לארבע השנים הקרובות. אנחנו גם לא מנסים לשכנע אנשים להצביע לצד מסוים או למפלגה מסוימת. שכל אחד מצביע כראות עיניו".
יש איזה תמריץ תמורת ההצבעה אצלכם בחברה?
"עשינו מעין תמריץ סימבולי שיוגרל בין האנשים ששלחו תמונה שלהם מצולמים בקלפי. זה כדי לעודד את האנשים לצאת ולהצביע. אעשרה אנשים מתוך אלפיים מהעובדים שיש לנו בארץ יזכו בחופשה בסוף השבוע".
אנחנו במערכת בחירות שניה תוך ארבעה חודשים וההצבעה רק הולכת ופוחתת. למה הגענו למצב הזה לדעתך?
"אני חושב שאם מסתכלים על מה שקרה במערכת הבחירות האחרונות, אנשים מגלים שיכולת ההשפעה שלהם היא קטנה מאוד ורואים שאין שינויים גדולים. יש פחד שהתוצאות יהיו זהות וסבורים שאין להם למי להצביע".
כשמישהו מהעובדים אומר לך שאין לו למי להצביע מה אתה עונה?
"אני אומר שחשוב להצביע כדי לא קבל את הדבר ההפוך ממה שאתה מאמין בו. אם אין לך במי להצביע תבחר ברע במיעוטו. אתה לא רוצה לקום יום אחד ולראות את המדינה התשנתה כנגד ריאות עיניך. אתה לא רוצה שהיא תהיה שמאלנית מדי או ימנית מדי ולכן צריך להצביע ולהשפיע".
מה מפחיד אותך בגוואעלד הפוליטי?
"הרבה דברים. אנחנו צריכים להתמקד בדברים המהותיים שיש להתמודד איתם. הביטחון והשלום. לנהל את הכלכלה בצורה עסקית ומושכלת ולא בצורה פוליטית ופופוליסטית".
כיום זה מתנהל בצורה פוליטית? כשמפלגה עולה לשלטון יש לה אג'נדה וזה לגיטימי שתנהל את הכלכלה לפי האג'נדה שלה.
"גם אם יש לך אג'נדה חברתית או קפיטליסטית – אתה צריך להגיע לתוצאות. להוריד את יוקר המחייה, להוריד את הגירעון ועוד. אני לא רואה שאנשים חותרים לזה בצורה מושכלת ונכונה. עובדה שלא מצליחים להגיע למטרות שמציבים".
יעל: אתם חוששים לעתיד הדמוקרטיה?
"אלו מילים קצת גדולות. יש סממנים לכיוונים לא הכי טובים. החוק ובית המשפט צריך להיות מעל השיקולים הפוליטיים. אני לא הייתי אומר שיש סכנה לדמוקרטיה בתווך הקרוב אך אנחנו הולכים לכיוון שהוא לא כל כך חיובי".
יעל: אתה חושש לפגיעה בשומרי הסף?
"אני חושש לשוויון של כל האזרחים, לכפייה של סקטור על סקטור ואלימות. אני חושב שהמילים שנאמרות הן לפעמים קצת חסרות אחריות. אלו הגדרות מלחמה של 'אנחנו או הם' במקום לאחד שורות. אמנם כולם רואים את טובת המדינה ואינני שונא את אלו שחושבים אחרת ממני אך אני סבור שיש לדאוג שכולם ירגישו נוח לחיות במדינה הזו ולהיות חלק מהחברה. כשאתה מתחיל לפלג בין העם ולשים טריז בין סקטורים מגזריים – זה לא דבר חיובי".
יעל: הזכרת את השבטים שציין נשיא המדינה. הכל מתחיל בשינוי חוק הלאום?
"חוק הלאום הוא לא חיובי. צריך לעשות חוק שיהיה יותר דמוקרטי מאשר לאומני. יש לנו סגן אלוף מ' שנתן את חייו כדי שנוכל לחיות במדינה והעובדה שהוא דרוזי הופכת אותו למעמד נמוך יותר ממני כיהודי. אנחנו במלאנוקס מנסים להמשיך בפעילות במגזר. כולנו צריכים להבין שאנחנו חיים ביחד והדמוקרטיה היא מעל הכל".
יעל: עד כמה אתה חושש שחוסר היציבות הפוליטית תפריע למשקיעים מחו"ל להשקיע בישראל? אתם בענף הייטק מאוד רגישים בנושא.
"אני חושב שמה שמעניין את המשקיעים הזרים זה לעשות כסף. לא חושב שתוצאות הבחירות ישפיעו".
לסיום, מה מצב העסקה שלכם עם NVIDIA?
"אנחנו בתהליכים ומתקדמים עם הרשויות באירופה וסין שצריכים לאשר אותה. אנחנו מקווים שהיא תאושר בהמשך השנה".
עריכה: איתמר זיגלמן