אבישי עברי דרש התנצלות, כספית סרב, הראיון פוצץ
בתחילת השידור כספית כינה את עברי אפס ולא חזר בו מדבריו • כספית לינון: אם תגיד שוב שאני מקלל, לא אמשיך לשדר איתך
"מתי יעשו סרט על זה שרבין חתם הסכם כושל שנתן נשק לטרוריסטים ובגללו נרצחו פה 1500 איש? אפשר לקרוא לו 'ימים נוראים'": כך כתב בחשבון הטוויטר שלו אושיית הרשת אבישי עברי שעלה לכותרות לראשונה בגלל קמפיין 'הליכוד TV' בו צולם מאחורי תמונה של בית עלמין צבאי.
ההחלטה לעלות לשידור את האיש גרמה לסערה באולפן של בן כספית וינון מגל ב-103fm. כשהגיע תורו של עברי לעלות לשידור, הוא דרש התנצלות מכספית אך לא קיבל אותה ולכן בחר לסיים את השיחה. אך בשביל בן וינון זו הייתה רק ההתחלה. כיצד הסתיימה השיחה הרועמת?
ינון: "תכף נדבר עם אבישי עברי, שדיבר על הסרט 'ימים נוראים' שמעורר פולמוס רחב".
בן: "הוא לא דיבר על הסרט 'ימים נוראים' שמעורר כאן פולמוס רחב. הוא צייץ סדרת ציוצים מטומטמת להחריד ואני שואל את עצמי למה הסכמתי שהוא יעלה לשידור".
ינון: "הוא צייץ 'מתי יעשו סרט על כך שרבין חתם הסכם כושל שנתן נשק לטרוריסטים ובגללו נרצחו 1,500 איש'".
בן: "אז תגיד לאפס הזה שיעשה סרט".
ינון: "אתה קורא לו אפס ואז אתה מעלה אותו לשידור"?
בן: "אני מקווה שהוא לא יעלה".
ינון: "זה לא יפה, למה אתה מקלל. מה יש לך? מותר לדבר על רבין ולומר שהוא עשה הסכם שנתן נשק לעשרות אלפי מחבלים?"
בן: "מותר. אך אם מותר לו להשוות את השגיאה, כן או לא, לסרט על הרצח, אז לי מותר לומר שהוא אפס. הוא אותו האיש שעשה סרטון בחירות שמאחוריו תמונה של בית קברות צבאי. אני אגיד עליו את דעתי כל עוד יש כאן חופש ביטוי. בנוסף אני רוצה לקעקע את האירוע הזה שהימין הוא אלים והשמאל הם חננות וסחים".
ינון: "סוף סוף אתה אומר שאתה שמאל".
בן: "הצלחתם להפוך את השמאל לקללה ועדיין אני לא שמאל. אני גם חושב שראש ממשלה ששחרר אלף ומשהו רוצחים בתמורה לגלעד שליט הוא 'פושע' במרכאות כפולות ומכופלות. אמרתי זאת בזמן אמת. צריך לחשוב על אינטרס המדינה ולא על חייל אחד. יודע מה? אני חוזר בי מהמילה פושע".
ינון: "אני רוצה שתחזור בך מהמילה 'אפס'".
בן: "אני חושב שגם הסרטון ההוא וגם הציוצים ההם מעלים בהחלט את האופציה שהבן אדם הוא אפס. לפחות לדעתי".
צפו בראיון:
"מוותר על הכבוד להתראיין אצל הסמרטוט רצפה הזה"
אבישי: "לא הקשבתי לפתיח התוכנית שלכם אך הבנתי מחברים שהיא נפתחה בביטויים משמיצים כלפיי. נפתח את השיחה ביננו בהתנצלות על המעשה המביש והפחדני של לנצל את המיקרופון הפתוח כדי לדבר על מישהו שלא נמצא באולפן ולא נמצא בשידור".
בן: "אתה מחכה להתנצלות? בפניך?"
ינון: "קראת לו אפס".
בן: "זו דעתי".
ינון: "אתה רוצה שהוא גם יקרא לך אפס עכשיו?"
בן: "אם אתה רוצה לבזבז את הארבע דקות שלנו. אני אמרתי את דעתי על האיש שנמצא בצד השני של הקו, שלטעמי בכלל לא היה צריך לעלות לשידור. ינון, אם אתה מתכוון להפוך את האייטם הזה למשפט ציבורי אז אני מודיע חד משמעית – דעתי על הטיפוס הזה, שגם הצטלם לתשדיר בחירות כנגד גנץ על רקע קברים בחלקה הצבאית, ידועה. הוא לא תזוז סנטימטר. הוא אפס מאופס, תודה ושלום".
ינון: "סגרנו שנעלה אותו לשידור. צריך לתת לו כבוד".
בן: "אני לא נותן לו כבוד, מה אתה רוצה מהחיים שלי?"
אבישי: "ינון אחי, חבל, אני מוותר על הכבוד להתראיין אצל הסמרטוט רצפה הזה. אפס אפסים. תודה ושלום".
(מנתק)
ינון: "אני לא מבין את זה. בסוף אנחנו רוצים לדבר ולשמוע קולות".
בן: "לא כל דבר שאני עושה אתה צריך להבין ולהיפך. האיש הזה, שמתבטא איך שהוא מתבטא..."
ינון: "אז עזוב אותו. הוא העלה כאן עניין".
בן: "איזה עניין? היה כאן גם מחדל ב-1973 שגרם להרג 2,800 בחורים וכמעט להשמדתה של מדינת ישראל. מישהו הלך ורצח את ראש הממשלה גולדה מאיר בעקבות זה? כשהוא מקיש וקורא לגזרה שווה – אפס, תשיג כסף ותעשה סרט על מחדלי אוסלו".
ינון: "אני חושב שהוא מבטא תחושה, שמדברים על רבין בהקשר הרצח והוא הפך לקורבן האולטימטיבי. אבישי לעומת זאת אומר שרבין עשה מעשה מופקר שבגללו נרצחו רבים".
בן: "לפני אוסלו אף יהודי לא נהרג? אתה תורם לטיפשות הזו שוב. אפשר להתווכח על אוסלו ולומר שהוא נכשל. נרצחו המון לפני וירצחו עוד לצערי. האם כל זה מכשיר רצח של ראש ממשלה?"
ינון: "לא".
בן: "אז מה אתה רוצה? תגיד אתה דפוק?"
ינון: "לא מספיק מדברים על זה".
בן: "לא מספיק מדברים על זה?".
ינון: "לא. כשעושים סרט ומוציאים את ההקשר".
בן: "איזה הקשר? הסרט הוא על הרצח. אתה בעצמך אמרת שלא משנה איזו שגיאה עשה רבין, היא לא מכשירה לרצוח אותו".
ינון: "אני חשבתי שיהיה מעניין לדבר עם אבישי".
בן: "אני מצטער שהסכמתי שתעלה את האידיוט הזה לשידור".
ינון: "מה העניין לקלל?"
בן: "לעשות לך רשימה של כל הדברים הלא רציניים אצלך? אני נגרר לכאן כל בוקר בשערותיי. לא טוב הסגנון שלי? נפרד כידידים. פעם אחרונה שהערת לי על הקללות. בפעם הבאה, באותו הרגע אני כבר לא פה".
עריכה: איתמר זיגלמן
