משחק הערב (ה') באוסטריה הוא בבחינת ההזדמנות הגדולה של ישראל לפרוץ סוף סוף את 'תקרת הזכוכית' - החומה הנסתרת, הבולמת אותה שנים רבות מדי, ובכך לעשות את הצעד שיבשר על השינוי המקצועי שאנו כה מייחלים לו.
הצעד הזה מגיע בנקודה קריטית במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל, שכן נבחרת ישראל צברה ב־3 משחקיה האחרונים רק נקודה אחת מ־9 אפשריות. הנקודה נרשמה בזכות התיקו הביתי 1:1 עם צפון מקדוניה. משני משחקיה האחרים היא שבה הביתה בידיים ריקות. הפסד לפולין בתוצאה 4:0, והפסד 3:2 לנבחרתה של סלובניה.
אני בהחלט זוכר שבסלובניה היו לישראל דקות רבות טובות, אבל זה המשחק שסיומו שוב הותיר אותנו מאוכזבים. יתרון של 1:2 משערים של ביברס נאתכו וערן זהבי לא הספיק. שני שערים שהבקיעו הסלובנים, אחד מהם שער ניצחון בדקה ה־90, קבעו את גורל ההתמודדות.
לכך בדיוק אני קורא 'תקרת הזכוכית'. כי עם כל הכבוד למה שהיה טוב בנבחרת, ספיגת שער הפסד על סף הסיום, הוכיחה כי ישראל, כהרגלה, איבדה את הראש מטר אחד לפני קו המטרה.
לכן, דווקא באוסטריה, מול נבחרת טובה אך בוודאי לא נבחרת גדולה, הציפייה היא להשיג לא רק תיקו, אלא ניצחון. ישראל אינה משחקת הערב מול ספרד. גם לא מול נבחרת הולנד, לא מול גרמניה ולא מול אנגליה. מכאן שאם להראות התקדמות של ממש, והתגברות על פחד הגבהים במשחקי חוץ, זו ההזדמנות!
אין לי ספק שמי שחפץ בכך יותר מכל אחד אחר הוא המאמן אנדי הרצוג, כוכב העבר של נבחרת אוסטריה. הוא כמובן מכיר מצוין את היריבה, ומי יודע, אולי זה יעזור.