"אני מרגיש שחזרתי הביתה"
דוד ד'אור מתרגש לקראת הקונצרט המשותף עם הפילהרמונית • לאיריס קול הוא סיפר מדוע לא רצה להפוך לזמר אופרה: "לא רציתי לעזוב את הארץ"
דוד ד'אור, שיופיע בקרוב בקונצרט משותף עם התזמורת הפילהרמונית ועם האורחות המיוחדות גליקריה ונרקיס, סיפר על הופעתו הראשונה עם הפילהרמונית כאשר היה תלמיד באקדמיה למוזיקה. בהמשך ד'אור סיפר לאיריס קול מדוע לא רצה לפצוח בקריירה כזמר אופרה בינלאומי.
אתה מבצע בזמן האחרון מגוון קונצרטים חד פעמיים. ספר לנו עליהם.
"אלו קונצרטים עם הפילהרמונית הישראלית, שזו אחת התזמורות הכי טובות בעולם. בהופעה אני מארח את גליקריה ונרקיס, שהן מופלאות. יחד נשיר קלאסיקות ישראליות, קלאסיקות בינלאומיות וגם שירים שלי. זה פיוזן כמו שאני אוהב של שירים שבאים ממקום עמוק בלב".
היערכות להופעה עם הפילהרמונית שונה מהיערכות להופעה רגילה?
"היא שונה בכמה מובנים. הפילהרמונית מורכבת מ- 120 נגנים על במה אחת. זה לבדו מצריך תכנון מיוחד של העמדה. לא נדרשות הרבה חזרות כי הנגנים קוראים את התווים עם הניואנסים שכתובים להם מראש. מנגד, הפלא עצמו קורה על הבמה. כשהם מרגישים את הזמר ומחזקים אותו במקומות מסוימים. כדי שזה יקרה הנגנים צריכים להיות מוכשרים מספיק כדי להרגיש את הרגע ולדעת מה לעשות. השילוב הזה הוא אדיר. אני מרגיש באיזשהו מקום שחזרתי קצת הביתה. המופע הראשון שלי כתלמיד באקדמיה בירושלים היה עם הפילהרמונית. כבר אז גיליתי את הפלא הזה".
אני מניחה שאז ייעדו לך תפקיד באופרה.
"נכון. קיבלתי כמה הצעות ביניהם לשיר באופרה בניו יורק. אך החיים שלנו הם רצף של בחירות. לא רציתי לגדל את ביתי בשום מקום אחר חוץ מישראל. לא רציתי לעזוב את הארץ. במוזיקה קלאסית בדרך כלל שרים יצירות שכבר בוצעו אינספור פעמים ואני רציתי להגיד גם משהו משלי. רציתי לכתוב את מה שעל ליבי. לכן כל חיי ניסיתי לשלב אמירות אישיות שלי יחד עם אלמנטים קלאסיים".
אני זוכרת ששמעתי אותך בפעם הראשונה שר בשנות ה-90 וחשתי את הפלא. זה התקבל אז בהרמת גבה או בחום?
"הרבה גבות הורמו ותהו למה אני שר כמו שאני שר. אני חושב שכשמשהו הוא אמיתי בסופו של דבר מאמינים לך. לא עשיתי פה חיקוי. זה חלק מהקול שלי. כאתה שר ממקום פנימי ואמיתי זה מגיע לקהל. היום זה כבר נפוץ שגבר ישיר בקול גבוה, זה נחשב למעלה, בעוד שבשנות ה-90 זה היה נחשב לחריג. כמו כל דבר חדש, זה לא תמיד היה קל לעיכול ועדיין זכיתי לאהבה רבה".
עריכה: איתמר זיגלמן
